למה לא לחיות ביחד לפני נישואין
שאלה
כבוד הרב שלום, מדוע לבן אדם לשמור את עצמו לחתונה? יש חשיבות רבה להתאמה בענייני אישות במסגרת חיי הנישואין, ומדוע לא לבדוק את ההתאמה הזאת לפני החתונה? מדוע להסתכן בגירושים מפני שמתברר שאתם לא מסתדרים מינית? סברה בעיני כי זאת גם סיבה לעזיבת הדת, איך היית משיב על כך לאדם שאמנם מאמין באלהים אבל לא רוצה לקחת את הסיכון? אודה לתשובתך בברכה,
תשובה
שלום וברכה
דיני הקדושה והצניעות לפני החתונה מבוססים על שני מסלולים שאינם תלויים ואינם קשורים האחד בשני, וכל אחד עומד בפני עצמו. אולם כשהם מחוללים את אותה דרך – הם מאוד מחזקים האחד את השני.
הסיבה הראשונה לחובת ההימנעות מקשרי גופניים מחוץ לנישואין היא הקדושה. קדושה מעצם מהותה מתבטאת בפרישות, בנסיגה לאחור, בהכרעה כי לקשר הזה יש משמעות עמוקה יותר מאשר הגוף עצמו, שהגוף משמעותי בהיותו חלק ממערכת כוללת של חיים ולא כעמוד בפני עצמו, בפינוי המקום להשראת שכינה על ההתקשרות שבין איש ואישה ורק לאחר מכן הביטוי המעשי שלו, ועוד עניינים רבים הקשורים בכך. לזה אין קשר לסוגיה האם הדבר מביא ליתר חיזוק של הקשר או להחלשתו וכדו' – זוהי מצוות ה' המעניקה לכל החיבור והדבקות בין איש ואישה משמעות עמוקה יותר מאשר רק היחסים ביניהם.
הסיבה השניה היא שהדבר גם נכון מבחינת הנישואין עצמן. ההנחה שיש בשאלה – כאילו בדיקת הקשר הגופני לפני הנישואין חוסכת גירושין וכדו' – אינה עומד במבחן המעשי הפשוט ביותר: כמעט כל הציבור החילוני חי ביחד כמה שנים, ומתחתן רק לאחר מכן, ואחוזי הגירושין שבו הרבה הרבה יותר גבוהים. הדבר מביא למחשבות הפוכות לחלוטין: דווקא ההשתוקקות; דווקא הידיעה כי ברית הנישואין היא ברית קודש ועל כן צריך למצוא בתוך היחסים הגופניים המוגבלים את האושר ואת העונג ולא בהנחות של "התאמה" שיכולות להיות פעם כזו ופעם כזו; דווקא ההתרגלות לשפת חובות ולא רק לשפת התאמות; דווקא הידיעה כי חיי האישות אינם עומדים בפני עצמם, אלא הם חלק ממבנה כולל של זוגיות – היא המביאה לחיזוקו של הקשר, ועל כן הכיוון צריך להיות הפוך מזו שאתה מציע בשאלה. יש רמה מסוימת של סיכון, אולם היא נמוכה בהרבה מההצעה שנמצאת במקומות שחיים ביחד לפני הנישואין.
כל טוב