מוסר טבעי מול מוסר התורה

שלום וברכה

השאלה שאתה עוסק בה - לא ספר אחד מספיק כדי לעסוק בה, אלא אנציקלופדיה שלמה. היא מהחשובות ביותר הקיימות - היחס שבין מה שנתפש בעיני בני אדם כמוסרי ובין מצוות התורה. לא אנחנו הראשונים ששאלנו שאלה זו. כבר אבותינו הקדושים, כמו גם פושעי דורם, שאלו: קין שאל ״גדול עווני מנשוא״ ?; אברהם אבינו שאל ״השופט כל הארץ לא יעשה משפט״ ?; אבימלך שאל ״הגוי גם צדיק תהרוג״ ?; משה רבינו שאל ״האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף״ ?  ואלה רק חלק מדוגמאות הכתוב שעוסק בשאלות אלו.

בגדול ניתן לומר כי ביסוד הדברים - חלק מהחובה שהתורה מלמדת עליה היא החובה להיות מוסריים במובן המקובל בעולם. מי שכתב על זה פעמים רבות הוא הרמב״ן, ורק לאחרונה למדתי שוב על כך, אם לך זמן כדאי לראות: https://youtu.be/igM3NPSHk3g.

במקום בו נחשפת סתירה בין המוסר הנתפש בעולם ובין ציווי התורה מוטל עלינו בראש ובראשונה לעשות מה שאנו עושים בכל סתירה: לבחון מחדש את נקודות ההנחה. לעתים אנו מגלים כי מה שהעולם טוען שהוא מוסרי - הוא כלל וכלל לא כזה; לעתים אנו מגלים כי מה שחשבנו שהתורה אומרת מבחינה מוסרית - היא טעות שלנו, והתורה לא אומרת את זה. בדרך זו חלק גדול מהעימותים בין מוסר ותורה - נחשפים כלא קיימים.

אולם, במקום בו יש עימות לא פתיר - בוודאי שאנו מצויים לקיים את מצוות ה׳, ולא את מה שאנו סוברים שהוא המוסרי.

כאמור, זה בקיצור נמרץ. נכתב על כך אין ספור פעמים.

כל טוב ויישר כוח