משנתו המוסרית של הרמב"ן
שאלה
שלום כבוד הרב, אשמח אם הרב יוכל בבקשה לענות לי על שאלה במשנת הרמב"ן. בפירושו על התורה הרמב"ן כותב בבראשית פרק ו, ב ד"ה 'כי טובות הנה': "כמו כי תראה חמור שונאך ... וספר הכתוב החמס, ואמר עוד "מכל אשר בחרו", להכניס הנשואות לאחרים. אבל לא הזכיר הכתוב האיסור בהם בפירוש, ולא נגזר עליהם העונש רק על החמס, לפי שהוא ענין מושכל איננו צריך לתורה". לפי הבנתי מהחלק האחרון של הרמב"ן, בגלל שחמס זה איסור שהאדם יכול להבין לבד למרות שהוא לא צווה עליו במפורש הוא יענש על כך, כלומר לפי הבנתי יוצא שלפי הרמב"ן יש מוסר טבעי. מקור דומה מופיע בהמשך הפרק בפסוק יג. אך בתחילת דרשת "תורת ה' תמימה", לאחר השאלה שהרמב"ן מציג ("מה היא החכמה הגדולה הזאת שנראה בה והיא נראית פשוטה ואפילו התלמידים קוראין אותה ויודעין אותה ואפילו האומות העתיקו אותה שהם עצמם יש להם חוקים ונימוסים נראים קרובים לחק התורה ולמשפטיה") בתחילת התשובה הרמב"ן כותב (אעתיק את כל הקטע לצורך הנוחות, לאחר הקטע אתייחס במה שקשה לי): "התשובה, תחלת הדבר יש לידע שכל מה שהנבראים יודעים ומבינים כולם פירות התורה או פירי פרות שלה ואלמלא כך אין בין אדם לחמור שהוא רוכב עליו כלום וכן תראה היום באומות הרחוקות מארץ התורה והנבואה יושבי הקצוות כגון יושבי רומני״א והתתרי"א ואותיות צאב״ה שאינם מכירים את הבורא וסבורים שהעולם קדמון וגם אינם מחשבין כלל לא בקדמותו ולא בחדושו ואם הגלגל מניע עצמו או זולתו מניעו כמו שאמר דוד המלך עליו השלום במזמור הזה וכמו שראו בעלי העיון שלא שמעו התורה כי האדם בתולדתו בלא מלמד כבהמה שנאמר 'ועיר פרא אדם יולד' ואם אין דעתו ושכלו בלא מלמד נותנת לחשוב בחדוש לפי שאין הגלגל מנהיג אלא זולתו מניעו כמו שהזכרנו אין אצלו מצוה ולא עבירה ולא דעת ולא חשבון ואין אצלו שום מעשה טוב ונרצה יותר מאחר שהימים והשנים כולם שוים אצלו נמצא הכל שוה אצלו כמו שהוא שוה אצל הבהמות". הרמב"ן מתחיל בכך שהכל נובע מהתורה – פירי פרות שלה, לאחר שמביא ראיה מהארצות הרחוקות הוא כותב גם 'וכמו שראו בעלי העיון שלא שמעו התורה כי האדם בתולדתו בלא מלמד כבהמה', ובסוף גומר במשפט 'אין אצלו מצוה ולא עבירה ולא דעת ולא חשבון ואין אצלו שום מעשה טוב ונרצה יותר מאחר שהימים והשנים כולם שוים אצלו נמצא הכל שוה אצלו כמו שהוא שוה אצל הבהמות'. לפי דברים אלו נראה שאין מוסר טבעי, אלה הכל נובע מהתורה, ולכאורה סותר את מה שכתב בפרושו על התורה, לכן אשמח אם הרב יכול בבקשה להתייחס למקורות שהבאתי וליישב את הקושי, תודה רבה!תשובה
שלום וברכה
יישר כוח על השאלה היפה מאוד.
הצגת יפה את עמדת הרמב"ן בפירושו לתורה. אמת הדבר, שאין זו עמדת רמב"ן בלבד, אלא רבים מן הראשונים, ואף בתקופת הגאונים הדבר נכתב: "...ועוד יש להשיב והיאך יתכן לעונשן על דבר שלא נתחייבו בו ולא ניתן להם והלא יש להם להשיב כי אילו נצטוינו היינו עושים ואילו הוזהרנו היינו נזהרים ומקבלים כמו שקיבלו הם:
והרי אנו פושטים אלו תשובת הטענות ונאמר כי כל המצות שהן תלויין בסברא ובאובנתא דליבא כבר הכל מתחייבים בהן מן היום אשר ברא א-לוהים אדם על הארץ עליו ועל זרעו אחריו לדורי דורים..." (רבי ניסים גאון, הקדמה לברכות).
משנתו המוסרית של רמב"ן פרושה לאורך התורה כולה, ואנו למדים ממנו הרבה על המוסר ה"טבעי". אני מאריך בזה בספרי החדש "כי ישרים דרכי ה'".
אם נעיין במה שהוא כתב בהקדמה למאמר "תורת ה' תמימה" עולה מן הדברים שהוא מתייחס רק לעבירות שבין אדם למקום. את אלה לא היינו יודעים בלי התורה. נשים לב כי הוא מדבר על הבנת הנבראים את הבורא; כשהוא כותב "... אין אצלו מצוה ולא עבירה ולא דעת ולא חשבון ואין אצלו שום מעשה טוב ונרצה יותר..." הוא ממשיך להדגים על איזה מצוות הוא מדבר "...מאחר שהימים והשנים כולם שוים אצלו נמצא הכל שוה אצלו כמו שהוא שוה אצל הבהמות", כלומר: על קדושת הזמן והמועדים, ולא על המעשים המוסריים.
לכן נראה שאין סתירה בדבריו ומדובר בשני תחומים שונים.
כל טוב ושוב יישר כוח