עבירה לשמה

תשובה

שלום וברכה

השאלה שאתה עוסק בה היא מהמסובכות ביותר בהקשרים של אתיקה חברתית. אתה מזהה היטב מצבים שבהם דווקא פעולות לא ראויות ואסורות – גרמו לתוצאות חיוביות, וממילא עולה השאלה האם אנו בוחנים את הפעולות בלי להתייחס לתוצאות; לתוצאות בלי להתייחס לפעולות; או שאנו מוצאים דרך לכנס את שני היסודות גם יחד. בתולדות האתיקה התקיימו דיונים רבים ומגוונים על כך, וחלק מהם תוכל לראות בערך הזה בויקיפדיה: https://bit.ly/3n2cXtG.

מבחינה אמונית, אנחנו בדרך כלל מסתכלים על המעשים, ומיחסים את התוצאות הטובות שיצאו מהם (אם אכן כך אירע) לריבונו של עולם, ולהנהגתו בעולם. ראשונים עסקו בזה כאשר הם בחנו את מעשיו האיומים של פרעה, מול התוצאות שהיו למעשה דבר ה', וגם הנבואה נגד אשור (ישעיהו י, מפסוק ה ואילך) נבחנה בדרך זו.

מטרה אפוא אינה מקדשת את האמצעים. לעתים היא דוחה את האמצעים, ואין לנו ברירה אלא להשתמש במעשים פגומים. אולם אין קדושה בכך, ולא זו בלבד, אלא שבדרך כלל אנחנו מופקדים על עשיית המעשים הטובים, ונמנעים מלעשות "עבירות לשמה".

כל טוב ויישר כוח על השאלה החשובה