הצטרפות למניין שלא מקפיד על ההוראות

שאלה

שלום לכב' הרב, שאלתי שאלות דומות לשאלה להלן בשבועות האחרונים ברם נוכח הימים הנוראים והסגר שסופו מי ישורנו אני מרגיש צורך לבסס עבורי הנהגה ברורה והחלטית בנוגע לתפילות בתקופת הקורונה בע"ה אני נוהג להתפלל באוויר הפתוח ולא בבתי כנסת באזור מגורי יש מס' מנייני חצרות אבל לא כולם מקפידים על ההנחיות של משרד הבריאות  ואני תוהה מה ההנהגה הנכונה עבורי במיוחד בתקופת החגים למעשה אני מניח שיש לי עבורי מס' אפשרויות: 1. תפילה ביחיד 2. תפילה תוך הקפדה על ההנחיות באדיקות של הנחיות הלכתיות של ממש. כמו שאי אפשר להתפלל במניין בתשעה כך לא ניתן להתפלל במניין של 21. יתרה מכך גם כאשר ישנה הקפדה בתחילת התפילה לעיתים באמצע התפילה יכול להגיע מישהו נוסף ובמקרה זה אאלץ לעזוב את המניין באמצע. הבעיה היא כאמור שיש לא מעט מניינים של באזור ה 20 ויתכן שלפני תפילה או אפילו במהלכה אאלץ לנסוע או ללכת ממניין למניין מתוך תקווה שאמצא מניין שתואם את ההנחיות. הבעיה שמדובר בטרחה לא מועטה ובמאמץ שבמרבית המקרים סופו כשלון ושלא לדבר על התחושה הלא נעימה של לצאת מתפילה בציבור באמצע.  3. להקדים לתפילה. להיות בין ה 20 הראשונים ואף אם יגיעו נוספים לא לעזוב כיוון שלא אני זה אשר פגמתי במניין 4. להתפלל בסמוך לבית הכנסת שהציבור בפנים ואני בחוץ. אומר שקצת קשה לי עם האפשרות הזאת שלמרות שאני יודע שהיא מותרת הלכתית. יש לי תחושה פנימית מציקה שאני מעין פורש מן הציבור 5. והאפשרות המועדפת עלי, להפעיל שיקול דעת. לדוגמה בראש השנה התפללתי עם ציבור של מעל ל20 אנשים ומבלי שהיו שם סרטי הפרדה בין הקפסולות כנדרש. ברם מכיוון שהתפילה היתה בשטח גדול מאד של גן עירוני המתפללים היו במרחק רב מאד מהמתפללים האחרים (הרבה מעל ל 2 מטר). להבנתי אפשרות זו בטוחה עשרות מונים מהאפשרות שנתנת במסגרת ההנחיות לתפילה בבתי כנסת ומבחינת ההגיון הפשוט איני רואה סיבה שלא להתפלל באופן זה א. מה ההנהגה הנכונה לדעת כב' הרב מלכתחילה ב. האם יש הנהגות מועדפות פחות ברם הן מותרות בדיעבד ג. האם התשובה משתנה ביום כיפור רוב תודות