רבקה אמנו והפיוס הלאומי
שאלה
קראתי בעיון את דבר התורה שלך על רבקה אמנו ומה ניתן ללמוד ממנה הן בתחום מהזוגיות והן במידור הלאומי! ואכן צינת את גילוי החסד שאנו נחשפים אליהם בימים הללו! אולם, שאלתי כיצד נצליח לקים שיח קשוב רגיש ואמפתי בשעה שמחנה דתי גדול מדי אוחז בתפיסה דתית משיחית וגם פועל כך? אני חווה פחד מהשתלטותם על השיח היהודי שכן בעיני מסר משיחי פונדמנטליסטי מקדש את המוות ו פונה בכך נגד בשורת היהדות של בחירה בחיים? האם יש ביהדות כוחות למגר שיח שכזה?
תשובה
שלום וברכה
תודה על מכתבך.
חלק מהשינוי שנצטרך כולנו לעבור הוא לחדול מתיוג אוטומטי, ומחלוקת העולם לבני אור ובני חושך. יש תפיסות דתיות משיחיות, שבד בבד הן מגויסות למלחמה לטובת עם ישראל, שותפות בחסדים הגדולים שכמעט כל קצוות החברה הם חלק מהם, מחוברות מאוד לחיים, טוענים גם טענות ריאליות ולא רק משיחיות, וכדו'. זה נכון לגביהם. זה נכון גם לגבי הצד השני, שיש קבוצות שמגדירות אותם כבוגדים, פרוגרסיביים, שונאי ישראל וכדו'.
צעד ראשון הכרחי הוא הפסקת הראייה המגרתית, וניצול המציאות שהרבה מחשבות נפתחו והרבה לבבות נקשרו.
על רקע זה, נוכל לשוב אל תרבות המחלוקת, ולהתווכח על יחסי מוות וחיים, ולנסות לרכך האחד את השני, ולחפש אחר "כתוב שלישי" שיאפשר לנו לשגשג דווקא מתוך המחלוקת הגדולה, ביצירת תפישת עולם עשירה המתברכת מכל הצדדים גם יחד.
כל טוב