אם הכל צפוי והרשות נתונה, איך זה שאלוקים מתחרט?

שלום וברכה

שאלה זו הטרידה את כל בעלי המחשבה לאורך כל הדורות. היא היוותה את אחד המוקדים העיקריים בהם עסקו הראשונים שפתחו את העידן הפילוסופי, והם עשו זאת בזוויות שונות של השאלה, כגון צירוף השאלה האמנם יש בחירה חופשית לאדם אם הקב"ה יודע מראש את כל מה שיהיה, ועוד ועוד.

מטבע הדברים, אפוא, ניתנו לשאלה זו תשובות רבות, ומבין שלל האפשרויות – אני כותב את מה שאני חי לאורו:

אנחנו יודעים מעט מאוד, אם בכלל, על ההתנהלות האלוהית ש"מאחורי הפרגוד". אין לנו שום תפישה מהו אלוהים, מה הכללים באלוהות, מה משמעות הביטוי "יודע" או "רוצה" או "מתחרט" ביחס לאלוהים, או כל עניין אחר. לפיכך, טוב יהיה לנו אם נוותר על היומרה לנסות להבין מה קורה באלוהות.

מה אנחנו כן יודעים ? אנחנו יודעים רק את מה שהקב"ה כתב בתורתו. הוא כתב בתורתו כי הדרך בה הוא פועל בעולם היא בשפה שאנחנו מבינים: הוא מתחרט, כועס, מתווכח עם בני אדם ולעתים משתכנע מהטיעונים, וכדו'. זו הדרך בה הקב"ה "בחר" לפעול בעולם. אדגיש שוב כי האין סוף העליון יכול היה לברוא עולם עם כללים אחרים, והיה יכול לפעול בעולם בדרכים אחרות, אלא שזו הדרך בה הוא ברא את העולם, וזו הדרך בה הוא פועל בעולם. לפיכך, העובדה שהוא מתחרט היא חלק מהכללים בהם הוא ברא את העולם.

על כל זה כתבתי במאמרי "דמו אותך ולא כפי ישך" - https://www.ypt.co.il/beit-hamidrash/view.asp?id=7673

כל טוב ושמחה