אמונה

תשובה

שלום וברכה

כדי שאוכל לענות כראוי על שאלה זו אנחנו צריכים לצאת למסע של דיוק הדדי – לנסות ולברר מה למעשה אתה שואל, ומהו אופק התשובה, והאם הבנתי את המצוקה כראוי, ואולי תימצא הדרך לחלץ את ההתייחסות להרגשה הזו מתוך עצמך, ועוד ועוד.

אנסה לעשות את הצעד הראשון. מראש אומר כי דבריי אינם עוסקים בעמונה, אלא דבריי עוסקים בך:

אנו מוצאים את עצמנו פעמים רבות עומדים בפני מה שנדמה לנו כעוול, בלי יכולת למנוע אותו. עובדה זו נובעת מכך שהקב"ה ברא את האדם כמי שהוא בעל צלם א-לוהים, שאחת המשמעויות שלו הוא יכולת הבחירה החופשית. אנשים יכולים לבחור בבחירתם לעשות טוב או לעשות רע, וכשהם בוחרים ברע – יש נפגעים.

כשאנו מבינים כך את העולם בו אנו חיים – אנו תרים אחר שתי תנועות, בדיוק כפי שכתבת. הראשונה היא תנועה פנימית, של המפגש שלנו עם העוול שנעשה, ואנו תרים אחר דרכים כיצד לכאוב אותו, וכיצד להתייסר, ואף כיצד להתנער מהשיתוק שהוא לעתים מעורר, ולהביט גם אל מה שטוב בעולמנו, ומה מחוללת הבחירה הטובה של האדם, ועוד עניינים רבים מעין אלה.

והתנועה השניה היא תנועה שבעיקרה כלפי חוץ – מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשנות את תפישת העולם של אחרים, כדי שמצוקתנו תהיה חלק מעולמם (למשל: לא ניתן לעשות זאת בלי שמצוקתם תהיה חלק מעולמנו), וכיצד לשנות את הדברים במסלול ארוך טווח, שהוא לא פשוט, אך אפשרי.

זה אפוא השער של מה שאני מציע לך לעשות – גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ.

ואם תרצה – נמשיך.

כל טוב