חיפוש

הרב יובל שרלו 22.03.16

שאלה

שלום, אנחנו מתפללים בבית כנסת בעיר גדולה ויש ביקוש גדול ממשפחות חילוניות לטקסי בר מצווה אצלנו. חלק אנחנו מקבלים לפי תקנון מיוחד לעניין לבר מצווה בשבת וחלק רק בימות החול (אם גרים רחוק מדי או אם לא רוצים בשבת בגלל כל מיני שיקולים שלהם) החידוש בזמן האחרון הוא שבמקום להצטרף לתפילה בבוקר בשני או חמישי הם מבקשים טקס מיוחד בשעות אחה"צ (פחות מתנגש בשעות העבודה, פקקים, אפשר להזמין חברים וכוי) זה בעייתי בעיני כי הם לא מתפללים עם הקהילה, אלא עושים איזהשהו טקס של פתיחת הארון ושמע ישראל, ועוד כל מיני דברים שהם חשובים כשלעצמם אבל קורים בצורה שלא מחוברת לאיך באמת עושים בבית כנסת (כולל זה שמגיעים עם קלייזמרים). אני שואלת איך להסתכל על כל הסיפור הזה, עד כמה ליצור חוויה מלאכותית, שמתרכזת לא בעצם המעמד אלא בהתרגשות מ"show" כשהם בעצם קצת מתבוננים מהצד, ופחות משתתפים במשהו אמיתי. אנחנו עושים בזה טוב באמת? אנחנו קהילה שתמיד פתוחה לכל מי שרוצה. הטקסים האלה נראים לי כוללים מסר אחר, לא של "ברוכים הבאים" כי באמת הם לא באים בקשר עם אנשי הקהילה בכלל, אלא של "תעשו איך שבא לכם" שלא נראה לי מסר מועיל, או יהודי, אשמח לכיווני מחשבה או מקורות בעניין. תודה רבה ושבת שלום.

תשובה

"

שלום וברכה

 
אין לי עמדה מגובשת וחד משמעית בנושא זה.
לי נראה לחלק בין שני מצבים:
אם זה כפי שאתה מתאר את זה - אני נוטה לכך שאין להעמיד את בית הכנסת למטרה זו. בית כנסת הוא בית כנסת, ונעשים בו דברים שהם של בית כנסת. זו גם הזהות בין שאלת המקוואות לשאלת בתי הכנסת - המקוואות הן מקום לטבילה, ומשעה שהן מקום לטבילה - רק טבילה תיעשה בהן, ולא דבר אחר (מכאן תשובה לטוענים כי בלי חוק המקוואות מקווה תיהפך להיות ״ספא״); בית כנסת הוא בית כנסת, ורק דברי בית כנסת ייעשו בהם. 
שאלה בפני עצמה, שצריך להכריע בה בצורה ציבורית, היא האם להסכים לעליה לתורה במנחה של של שני וחמישי - יש לכך שיקולים שונים ומגוונים, ואני חושב שצריך להיות פתוח לאפשרות זו, אם כי צריך לשאול עוד כמה וכמה רבנים בנושא זה, כדי לגבש עמדה ציבורית.
 
 
כל טוב
 
"