חיפוש

הרב יובל שרלו 04.06.18

שאלה

"שלום הרב!

למיטב הבנתי, רעיון ""גלגול השבועה"" מבטא תפיסה שבמצב שבו אדם מחויב להישבע על חפץ מסוים, יש מקום גם לחייב אותו שבועה על משהו שכלשעצמו אינו מחייב שבועה ויתכן שאינו בעל חשיבות בפני עצמו. אם אם כבר חייבנו אותו להישבע, ננצל את ההזדמנות להתייחס גם למקרים שוליים יותר.
מאידך, הכלל קים ליה בדרבה מיניה קובע שכאשר מושת על אדם עונש חמור ועונש קל, יבוטל העונש הקל, היות וכבר העונש החמור כבר הושת עליו וכך נעמיד אותו בעונש זה בלבד. נראה מכלל זה לכאורה שאין לתת חשיבות גדולה במיוחד למקרים זוטרים יחסית. יש מי שיגיד שיש בכך אפילו זילות של המת אם הרוצח גם ישלם למשפחתו על בגדו שהושחת לפני שימות בידי בית דין.
אם כך, האם שני הרעיונות הללו לא סותרים מעט זה את זה?
אני מודע לכך שבאחד מדובר על חיוב שבועה ולא עונש כספי או פיזי, אך עדיין עומדת השאלה - מה גורם לכך שבשבועה יש מקום לתת חשיבות למקרים חסרי חשיבות בפני עצמם ואילו בעונשין יש מקום להתעלם ממקרים בעלי חשיבות בפני עצמם כאשר יש מקרה חמור יותר?

תודה רבה!"

תשובה

"שלום וברכהיישר כוח על השאלה, ועל המעוף המבקש לקשר בין שניהם.עתה הגיע זמן החילוק המהותי.המקור של קים ליה בדרבה מיניה, בין אם הוא ""כדי רשעתו"", ובין אם הוא ""ולא יהיה אסון"" - עוסק בענישה. התורה מגבילה את הענישה הכפולה, ואחת הסברות הטובות (שאני קרוב אליה מאוד) היא אכן זו שהבאת: ""ההתקטננות"". שבועה אינה עונש. היא כלי בירור או סוג של תשלומים. לפיכך שני הלימודים אינם קשורים אליה, ואין הם מונעים גלגול שבועה.כל טוב"