חיפוש

הרב יובל שרלו 23.05.18

שאלה

"שלום הרב!

אני בחור בתחילת שנות העשרים לחיי וכבר התחילו להציע לי לצאת.
יש נקודה שעדיין עוצרת אותי בכל הסיפור - אני מתקשה להבין את המוסריות בהבאת ילדים לעולם, ובלי זה קשה לי לדמיין איך אתחיל את בניית התא המשפחתי שלי.
אני מודע לכך שיש מצווה וחובה להביא ילדים לעולם, ואני אוהב ילדים ברמות שקשה לתאר. המחשבה על הורות גורמת לי עוד מהתיכון להתרגשות ובוער בי רצון עז להיות ההורה הכי טוב שאפשר, כשיגיע הזמן לכך. עד כדי כך הדברים נכונים, שלעיתים עולה פי פחד שאולי לא אהיה אב ראוי לילדי.
יחד עם זאת, אני לא יכול להתכחש להזדהות העמוקה שאני חש לעיתים ביחס לאמרת חז""ל ""נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא"" - בסך הכל אני אוהב את החיים שלי, אבל אני לא מכיר שום אפשרות אחרת. אם לא הייתי בא לעולם, לא הייתי חווה את הקשיים, וגם הדברים הטובים לא היו חסרים לי - לא כי לא הכרתי אותם, אלא כי לא הייתי קיים בכלל. (אגב, בהקשר הזה אשמח אם הרב יתייחס לנקודה נוספת - כל הזמן אומרים לי שהקב""ה הביא אותנו לעולם כדי להיטיב לנו - מה הצורך להיטיב לאדם שלא קיים?! הרי הצורך להיטיב לנו נוצר רק אחר עצם קיומנו! לא עדיף היה שהקב""ה לא היה בורא אותנו, וכך לא היינו קיימים ובוודאי שלא היה לנו טוב או רע ולא היה שום צורך שהקב""ה ידאג לנו?)
אחרי שאמרתי את זה, איך אני יכול להביא ילדים לעולם? אלה שכבר הגיעו לעולם, מילא. אבל להביא לכאן בכוח אדם מבלי לשאול אותו?! מה הוא מרוויח מהסיפור? הורות הופכת את האדם לנותן ומיטיב לילדיו, אבל מה הילד הרוויח מכל העסק ביחס לאפשרות הנוחה עוד יותר לכאורה - שבכלל לא היה נולד?
במישור המוסרי לא ברור לי איך אפשר להגיד שלהביא ילדים לעולם זה לא צעד אגואיסטי - זו לא חכמה שאדם ייקח אחריות על מעשיו ועל ההשלכות להם ויטפל בילדיו על הצד הטוב ביותר כשהוא מראש מודע לתהליך ומוכן לשלם את המחיר על הבאת ילדים מרצונו האישי, אבל נראה לי שעדיף שבכלל לא ייצור את ""הנזק"" ולא יצטרך לטפל בו אחר כך. לא מדבשו ולא מעוקצו.
במישור ההלכתי, אני לא מבין איך התורה מצווה עליי לקיים מצווה שמחייבת אותי לכפות על אדם אחר להיוולד, על אחת כמה וכמה שנפסק כדעת בית שמאי שנוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא - לאור חוסר ההתחשבות בטובתו האמיתית של הילד, נוצרה בי תחושה שהתורה ח""ו מצווה עלינו לעשות מצווה הבאה בעבירה.

אשמח מאוד אם הרב יוכל לסייע לי בנושא (ואשמח גם להתייחסות ביחס למה שכתבתי בסוגריים למעלה).
תודה רבה!"

תשובה

שלום וברכהההנחה הצודקת בדבריך היא שהבאת ילדים לעולם היא צעד שהוא גם מאוד איגואיסטי.ההנחה המוטעית בדבריך היא שפעילות מכוחו של האיגו היא תמיד רעה.למה ?חלק בלתי נפרד ממהותו של האדם הוא לפעול לאור הכלל ההלכתי היסודי ״שלך קודם לשל כל אדם״, ״חייך קודמים לחיי חברך״ וכדו׳.זהו כוח יסודי שניטע באדם, מכוחו הוא פועל ומתקדם וחותר להישגים גדולים, והוא מממש את עצמו בכך. העובדה שאחרים נפגעים מעצם קיומו (כי אם לא היית קיים - אנשים אחרים היו מנצלים את המשאבים שאתה מנצל) אינה רלוונטית לעניין זה, כי כאמור - היסוד הבסיסי של פעולת האדם למען עצמו היא מהות הקיום. לא זו בלבד, אלא שזו גם טובת העולם - העולם מתקדם הרבה יותר מכוח ההטבעה של אדם לפעול גם למען טובתו. חוק היסוד הזה אינו שולל חס ושלום את החובה להתחשב באחרים, להיות איש חסד, לפעול למען רווחת אחרים, לדאוג שהעולם יפעל בצדק וכדו׳. אולם כל זה אינו שולל את היסוד הגדול של פעולת האדם מכוח עצמו.על כן, הבאת ילדים לעולם היא חלק בלתי נפרד מהמימוש היסודי של האדם את עצמו. וכדלעיל - זה גם חלק בלתי נפרד מקיומו של העולם, כך שזה win win game. והילד שיבוא לעולם מכוח האיגו שלנו - יפתח את האיגו שלו בעצמו, וימשיך לפעול מכוח של מרכז זה, וגם הוא ב״ה לא יהיה מרוכז בעצמו בלבד, אלא ירחיב את תחומי התייחסותו גם לאחרים, ויפעל גם למענם וטובתם. והוא יביא ילדים לעולם שיחתרו לעשות את אותו הדבר.[אינני יודע למה הקב״ה ברא את העולם. ההסבר שהוא עשה זאת כדי להיטיב לנו מוכר לי, אך מעולם לא לא הבנתי אותו].כל טוב