חיפוש

הרב יובל שרלו 01.05.20

שאלה

שלום לכב' הרב,

מקבלי ההחלטות במדינה מצויים בדילמה לא פשוטה

לכאורה ההקלה בסגר עלולה ופתיחת המשק עלולה להביא חו"ח לאובדן חיים

מנגד צעדי סגירה פוגעים קשות במשק פגיעה שאף היא עלולה להביא לאובדן חיים ולפגיעה חמורה בחברה.

אילו כלים יש ליהדות להתמודד עם דילמה קשה זו?
האם יש פרמטרים ברורים שלאורם ניתן ללכת?
איך ניתן להחליט?

רוב תודות

תשובה

"

שלום וברכה

 

לשאלה חשובה זו יש שני שלבים בדיון.

ראשון בהם הוא בשלב העקרונות. יש הרבה מאוד תשובות הלכתיות המבוססות על עובדת יסוד אחד, ועל מקור מרכזי אחד, חשוב ביותר:

ההלכה מכירה בכך שחלק בלתי נפרד מהחיים הוא הסיכון שנמצא בהם. אנחנו רשאים להסתכן סיכון מסוים כדי לקיים אורח חיים שיש בו משמעות. אם אכן ההלכה הייתה אוסרת כל סכנה - למעשה היה אסור ללכת לבית הספר בגלל הסכנה בדרכים, בגלל אפשרות לאלימות, בשל הדבקה במחלות אחרות וכדו'. הדבר נכון ביחס לחיים כולם. המקור העיקרי להכרעה זו נמצא במצות התורה המלמדת כי חייבים לשלם לפועל את המשכורת בזמן כי "אליו הוא נושא את נפשו" - מדרש ההלכה ביאר כי הכוונה במילים אלה היא שפועלים אפילו מסתכנים כדי להתפרנס, ונראה מהתורה כי היא מקבלת את הנוהג הזה, ואפילו הופכת אותו לנימוק הלכתי.

הדבר אפוא מלמד כי עד כמה מסוימת של סיכון - אנחנו רשאים לנהוג בדרך הפשוטה של החיים.

כדאי לקרוא על כך בקיצור כאן

http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=73093

השלב השני של הדיון הוא איך מודדים את רמת הסיכון המותרת, וממתי הדבר אסור, כחלק מהחובות המוטלות עלינו לשמור על החיים שנתן לנו ריבונו של עולם. מדידה מדויקת היא באמת מסובכת מאוד, אולם מהמקור ההלכתי דלעיל אנו רואים כי אחד המדדים הוא האם רוב הפועלים שזקוקים לפרנסה הזו מסתכנים, או שהם נמנעים מכך.

כאמור, כי אפשר למדוד את הדברים במכשיר, אולם נראה כי שמדובר בצורך כלכלי בסיסי לקיום העולם, ונראה שאנו נמצאים בו היום, גם עולם ההלכה יסבור שמותר לחזור לפעילות הכלכלית.

ברם, ההלכה מטילה חובה של ממש לשמור על כל הכללים, וכל מה שניתן לעשות במסגרת הפעילות הכלכלית שלא להידבק – חובה הלכתית לעשות זאת: היגיינה, מסכות במקום שבו זה עוזר וכדו'.

 

כל טוב ויישר כוח\

"