חיפוש

הרב יובל שרלו 03.11.19

שאלה

"לרב שלום,
זו שאלה כללית על עצם הרעיון של מעורבות א-להית בעולם, אבל באופן ספציפי לגבי ברכת גבורות. איך ניתן להודות לרופא החולים, כשהוא יכל למנוע את המחלה? להכריז שהוא קונה הכל, אבל אז לשבח גם את הגשמים?
ניתן לענות בדרכו של הרמב""ם שמקור רוב הרע בעולם הוא טעויות אנושיות, וממילא יש לשבח את ה' שתומך בנו בהווה, מעבר לבריאת העולם. תשובה זו מעט קשה, הן משום שהיא מציאותית מדי ולפיכך לעיתים לא מספקת, והן משום שעצם תפקידו הכפול של ה'; גם 'במאי' וגם 'שחקן', מפריע גם אם יש תירוצים נקודתיים.
באופן כללי, נוח לו לאדם שלא נברא, ואיך אם כן יש מקום להודיה בכלל. למה אנו מודים על כך שהוא שומר על נשמתנו? הרי איננו מכירים מציאות אחרת. לסיכום, ה' קבע את כל כללי העולם, ואיך יש מקום להודות לו על צורת ה'משחק' בתוכם?
תודה רבה,
איתן צור"

תשובה

שלום וברכה מבחינה פילוסופית נראה שאת צודקת מאוד.אבל אפשר שתפילות ההודאה אינן נובעות מהחשבון הפילוסופי.הן נובעות מהתחושה הקיומית שטוב לי כעת, שזכיתי לבריאות, שיורד גשם, שהקב״ה מחיה מתים וכדו׳.ובעולם התחושות הזה מתרחש הקשר העמוק שבין האדם ובין הקב״ה.אמת הדבר, שזה דומה גם לקשר שבין אדם לאדם.ניתן לעשות את אותו חשבון: הוא אוהב אותי לא בגללי, אלא בגלל שהוא אוהב לאהוב אותי, וממילא אני לא צריך להיות קשור בו, כי למעשה הוא עושה את המעשה האיגואיסטי ביותר מנקודת המבט שלו.אלא שלא כך הם פני עולם התחושות, וכשמישהו אוהב אותי אני משיב לו אהבה במלוא העוצמה, כי זה העולם שבו אני מבקש לחיות, וזו מערכת התחושות שאני חווה אותה. האם הדברים נראים לך ? כל טוב