חיפוש

הרב יובל שרלו 15.07.19

שאלה

שלום לרב שרלו,
אני נשוי 30+ שנים. אני דתי, אשתי מבית חילוני. לפני הנישואין סיכמנו שהבית יהיה דתי - שבת, כשרות, טהרת המשפחה - והילדים יחונכו במסגרות דתיות. וכך היה. הילדים פרחו מהקן לפני שנים, וכל אחד מצא את דרכו.
אשתי מעולם לא האמינה. היא שומרת שבת מתוך כיבוד הנסכמות בינינו עד היום.
עתה שנותרנו רק שנינו, אני מרגיש שזה לא הוגן מצדי להמשיך לדרוש ממנה לשמור שבת רק ״עבורי״, נניח בחדר לבד או כשאנו לא יחד בשבת. האם מותר לי להגיד לה שהיא משוחררת מההסכמות בינינו, כל עוד כלפי חוץ וכשהילדים נמצאים הכל נמשך כפי שהיה?

תשובה

"שלום וברכהיישר כוח על דרככם, ועל הנתיב בו בחרתם להתנהל.אני נזהר מאוד מלהיכנס לעולם הזוגיות של אנשים, ולכן אכתוב רק ""מבחוץ"":שלושה פרקים:מציע כי היא לא תהיה חייבת לעשות שום דבר הנוגע לחייה שלה, בדיוק מהסיבות שכתבת.מציע כי היא כן תקבל על עצמה לשמור על דברים המשפיעים עליך (כשרות לדוגמה).ומה שתחליטו ביחד ביחס לילדים.האם נראה לכם ללכת בדרך זו ?כל טוב"