חיפוש

הרב יובל שרלו 13.12.16

שאלה

לאחרונה התעמקתי בסוגייות הקשורות לחברה וקראתי את החוברת של הרב בנושא של חברה צנועה מעורבת לכתחילה. באופן אובייקטיבי ככל שניתן, נחשפתי לטענות בעלות משקל רב, ושיטה שיש לה בסיס עמוק ביותר בתורת ישראל.
עם זאת, עלו לי מספר שאלות, ואשמח שהרב יניח מעט את דעתי:

א. השיטה דוגלת בעמדה רדיקלית שהופכת את התפיסה שהיתה מקובלת בציבור הדתי - שהתורה דורשת מאיתנו ליצור חברה נפרדת - ומציגה עמדה מבוססת המצביעה על כך שעמדת התורה היא חברה צנועה מעורבת לכתחילה.
אם כך, מדוע לא שמענו על העמדה הזו מאף פוסק או דמות רוחנית כלשהי במהלך הדורות? איך יכול להיות שתפיסה זו נראית כעמדת מיעוט אם היא טוענת שזוהי עמדת התורה לכתחילה?

ב. אעפ"י שהמקורות בנושא הצניעות עוסקים בהנגת היחיד, נראה מרוח ההלכה שמאחורי המילים, שאי אפשר לנהל חברה המפגישה בצורה כזו בין גברים ונשים מצד חומרת היצר (לעומת נושאים אחרים), "מאוד מאוד" לא נראה כמו נתינת לגיטימציה לעבודה משותפת, ישבצים מעורבים וכדו'. האם הרב מאמין שגם הרמב"ם והשו"ע היו דוגלים בגישה המוצגת אילו היו מתעסקים בנושא החברתי?

ג. האם יש מקום בו הרב מפרט איך לפי ראייתו מתבצעת השיטה באופן פרקטי? מהם הגבולות, איך תראה החברה וכיצד תסתדר עם החוקים ההלכתיים הקיימים?

תשובה

"

שלום וברכה

א.

אתה יוצא מנקודת הנחה, שאין לך עליה כל מקור, ולטענתי פשוט אינה נכונה. אתה יוצא מנקודת הנחה ששמענו מדברי הגמרא, הפוסקים וכדו' – כיצד על חברה להתקיים, וממילא אתה טוען שזו עמדת התורה מלכתחילה.

אולם המקום ממנו אני יוצא לדיון הוא העובדה המדהימה שבניגוד לדבריך לא מצאנו בשום מקום עיסוק בשאלה כיצד על החברה בכללה להיראות, ומה שאתה כותב מבוסס על דלות מקורות גדולה מאוד מאוד. בדיוק מה שאתה טוען כלפיי – טוענת כלפיך החברה החרדית, ובדיוק מה שטוענת החברה החרדית כלפיך – טוענת גור כלפי החברה החרדית וכן הלאה. 

בחן אפוא את עצמך – אם אכן נאמר בהלכה כיצד על החברה להיראות: האם אתה יכול למצוא מקור המתיר (או האוסר) שמשפחה תארח משפחה לשבת ? הלוא מדובר בעריות ממש (אשת איש !!) ? זה יותר חמור מסניף מעורב ?! לפי דבריך, ההלכה דנה בשאלות כאלה – אבל לא תמצא. 

או לדוגמה, האם אתה יכול למצוא מקור בו ההלכה דנה בחזונה – האם החזון הוא שיהיו בנקים לנשים ובנקים לגברים, רחובות לגברים ורחובות לנשים וכו' – ללא שום מגע, שיתוף פעולה וכדו'?!

אני מבקש להדגיש כי איני מבקש להתפלמס, אלא להסביר לך כי מה שאתה מניח – הוא זה שנתון בויכוח – אין חברה דתית כלשהי, למעט קיצוני הקיצונים, שאינה מותחת את הקו במקום כלשהו. השאלה הנתונה לדיון כיום היא היכן יש למתוח את הקו, ומבחינה זו עמדתי זהה לכל עמדה אחרת שמחפשת את המקום בו יש למתוח את הקו.

 

ב.

הרמב"ם בזמנו תבע מנשים לצאת אחת לשלושים יום מהבית כשפניה מכוסות – הלוא אתה עצמך לא סובר כך, ואם כן למה אתה מפנה את השאלה אלי ? את אותה תשובה שאתה תתן לעצמך – שהיא כמובן תשובה הלכתית ראויה – אתן גם אני.

מעבר לכך, אין לי ספק כי גם בימי הרמב"ם וגם בימי השולחן ערוך חיו ברמה מסוימת של ערוב בין גברים לנשים, אלא שהשאלה היא היכן מתחו את הקו. אני מותח את הקו בהגדרה ההלכתית של ייחוד, מגע וכדו'. וכך ראוי שיהיה.

ג.

לא. הסיבה לכך היא הרבה יותר רחבה. אפשר לשרטט חלק מההלכות המעשיות – כאמור, ייחוד, קלות ראש, מגע, לבוש וכדו' – אולם התביעה צריכה להיות רחבה יותר, אך קשה הרבה יותר להגדרה, והיא: להתנהג בצניעות !

כל טוב

"