יחס להתבטאויות קשות של רבנים

תשובה

שלום וברכה

יישר כוח על השאלה.

ראשית, כמה מילים על הוצאת דבר מהקשרו.

הוצאת דבר מהקשרו היא אחת הפעולות המכוערות שניתן לעשות לדבריו של אדם.
ההקשר אינו רק מעטפת. היא חלק בלתי נפרד מהתוכן. אותו רעיון עצמו יהיה מתועב בהקשר אחד, ומרומם נפש בהקשר אחר.
המעשה המפורסם ביותר על הוצאת דבר מהקשרו הוא דברי דואג האדומי, כאשר הוא אינו אומר דבר אחד של שקר, אך משמיט את ההקשר, ומכונן את הבסיס להשמדת נוב עיר הכהנים.
ולכן, זהו איסור אתי חמור: להוציא דבר מהקשרו.
בד בבד, הטיעון ש"דברי הוצאו מהקשרם" אינו עומד, כל עוד הטוען לעוול שנעשה לו אינו משיב את הדברים להקשרם הראוי לדעתו.
וכך אפוא ראוי לנהוג: בשעה שטוען אדם כי דבריו הוצאו מהקשרם, יש לבקש ממנו להכניס אותם בחזרה להקשר, ביושר ובכנות, ואז ניתן לבחון את הדברים במסגרת הקשרם.
פעמים רבות מגלים שהדברים אינם ראויים בשום הקשר, והם אכן הובאו באופן נכון, והאדם בורח מאחריות על דבריו; ופעמים רבות נחשף שדברי האדם אכן סולפו, נעשה לו עוול, ובהקשרם הנכון הם ראויים מאוד. זוהי הדרך הראויה לנהוג כאשר נטען שהדברים הוצאו מהקשרם.

ולחלק השני של דבריך:

מצוות כבוד תלמידי חכמים היא חשובה מאוד, וכבודם השווה לכבוד שמיים.

אך אין פירושם של דברים שעומדת להם הגנה מתמדת בשעה שהם נוהגים שלא כשורה.

צריך להיזהר משימוש יתר בדברי הגמרא "במקום שיש חילול השם – אין חולקין כבוד לרב", כיוון שבשם דברים אלה אפשר לעשות נזקים רבים, אולם במקום בו באמת נאמרים דברים לא ראויים, שאינם נכונים בכל הקשר בו נאמרו, והם גורמים נזק גדול והרחקה – יש לעשות את מה שניתן לעשות ומה שמועיל לעשות כדי שהדברים לא ימשיכו לחולל את הנזק שהם מחוללים.

כל טוב ויישר כוח על האחריות.