חיפוש

הרב יובל שרלו 31.01.20

שאלה

"שלום,
מה אדם אמור להרגיש כלפי אדם שהזיק לו בצורה מאד קשה (כמו למשל פגיעות מיניות או פגיעות אחרות שהובילו לסבל קשה מאד עשרות שנים או אפילו פגיעות מסוגים שונים שהובילו למחלות נפשיות קשות וכן הלאה)?
איך זה משתלב עם מה שכתוב במסילת ישרים פרק יא:
ולפי שהיצר הולך ומרתיח את הלב ומבקש תמיד להניח לפחות איזה רושם או איזה זכרון מן הדבר ואם לא יוכל להשאיר זכרון גדול, ישתדל להשאיר זכרון מועט, יאמר דרך משל לאדם: אם תרצה ליתן לאיש הזה את אשר לא רצה הוא לתת לך כשנצרכת, לפחות לא תתנהו בסבר פנים יפות, או אם אינך רוצה להרע לו, לפחות לא תטיב לו טובה גדולה ולא תסייעהו סיוע גדול, או אם תרצה גם לסייעו הרבה, לפחות לא תעשהו בפניו, או לא תשוב להתחבר עמו ולהיות לו לריע, אם מחלת לו שלא תראה לו לאויב, די בזה, ואם גם להתחבר עמו תרצה, אך לא תראה לו כל כך חיבה גדולה כבראשונה, וכן כל כיוצא בזה ממיני החריצות שביצר מה שהוא משתדל לפתות את לבות בני האדם. על כן באה התורה וכללה כלל שהכל נכלל בו, (ויקרא יט): ואהבת לרעך כמוך, כמוך בלי שום הפרש, כמוך בלי חילוקים, בלי תחבולות ומזימות, כמוך ממש""

תודה רבה."

תשובה

"שלום וברכה אני קורא הרבה מאוד כאב בין השורות. לפני כל דבר אחר – תקווה וברכה שהצלקות תרפאנה, ושהכאב יתמוסס אט אט בתוך מקווה מים של שמחה. כלפי אדם רע מרגישים שהוא אדם רע.התורה אינה מצווה על האדם להרגיש טוב כלפי אדם רע.הראשונים שדנו במשנה של ""הוי דן את כל האדם לכף זכות"" הדגישו כי מדובר רק במצבי ספק, לאמור: כאשר אין אנו יודעים האם כוונתו של אדם זה היא לרע או לטוב – יש לדון אותו לכף זכות. אולם כאשר אנו יודעים שהוא רשע, ובעיקר – כאשר אנו יודעים שהוא פגע בנו, אנו רשאים לחוש כלפיו את כל היחס אליו הוא ראוי.הציווי של ואהבת לרעך כמוך בהדרכת המסילתי ישרים קיים כאשר נמצאים בתהליך של פיוס וריצוי, התנצלות ותיקון. אז ההדרכה המוסרית היא אכן להתגבר ולאהוב בלי שיור כלל, ואף שזה לוקח זמן ומדובר בתהליך מורכב – זהו היעד הסופי אליו אנו מבקשים להגיע.אולם, כאמור, כל עוד מדובר בפגיעה קיימת שלא זכתה להכרה על ידי הפוגע, והוא לא פתח בתהליך של פיוס – בוודאי שלא נצטווינו לעשות דבר מה אחר.ממליץ לראות את:https://www.youtube.com/watch?v=XzYZmMa-Z8I כל טוב ופתיחת לב גדולה"