"מעמדם של מדרשים ואגדות חז""ל"

תשובה

שלום וברכה

ההיקף העצום של המושג "מדרשי חז"ל" אינו מאפשר התייחסות אחת בלבד לשאלת מגמתם, דבריהם, ההתאמה למה שהתרחש במציאות וכדו'. הרבה יותר סביר לומר שעולמם העשיר של חז"ל כל כך מגוון וכל כך רחב, עד שאנו מוצאים שלעתים זה כך ולעתים זה כך, ולעולם אין אנו יודעים בוודאות למה הם אכן התכוונו. הרמב"ם התווה את הדרך הזו בדבריו הידועים בהקדמה לפרק חלק, אך לא רק הוא עסק בסוגיה זו, כי אם רבים אחרים.

אין לנו אלא להפעיל את יכולת המחשבה שלנו, ולנסות להבין האם מדובר ברעיון או בתיאור מציאות, ולא זו בלבד, אלא גם לייחס חשיבות פחותה יחסית לשאלה ה"מדעית" וחשיבות הרבה יותר גדולה לשאלה הרעיונית.

בדוגמה שנתת, מתוך נקודת המוצא דלעיל נכון יהיה לצאת מנקודת מוצא ראשונית שאין לנו מושג האם לחז"ל הייתה מסורת על דוד המלך שאכן כך אירע, או שהם ביקשו להביע רעיון עמוק בלבד. ברם, כאמור, אין לזה גם חשיבות של ממש, שהלוא בין כך ובין כך הסיפור הזה עוסק ברעיון עמוק מאוד מאוד, ובמבט מיוחד על העולם שיש בו כוחות המבקשים להציף את כל קיומנו, ויש לנו מאבק מתמיד אתם, שזה יסוד הקיום האנושי. ההבעה של רעיון זה דרך סיפור היא הרבה יותר טובה מאשר כתיבת מאמר פילוסופי, ורק כשאנו לומדים את דבריהם כך אנו מסוגלים לפענח את הבשורה הגדולה שבדבריהם.

הדבר הזה נכון גם לגבי האגדה על הלבנה. סביר מאוד להניח שלא היה דו-שיח מילולי בין הקב"ה ובין הלבנה. אולם הרעיון המובע בדרשה הזו עמוק מאוד – כדאי לקרוא את דברי הרב סולובייצי'ק ואת הפענוח שלו לדברי חז"ל בחלק השני של מאמר "איש ההלכה" הקרוי "הכוח היוצר שבו".

כל טוב