סוגיות במסכת קידושין של מה יעשה קודם + שאלות כלליות

חיפוש

הרב יובל שרלו 21.05.19

שאלה

במסכת קידושין דף כט עמוד א,
היתה מחלוקת בין תנא קמא לבין רבי יהודה לגבי פדיון הבן, שהראשון סבר פודה את עצמו קודם ואחר כך את בנו, ורבי יהודה אמר ההיפך בנימוק שהפדיון של עצמו היה רק מכיוון שאבא שלו לא פדה אותו ואילו לפדות את בנו מוטל עליו. 
לפי זה 
א. למה כאשר רבי ירמיה מבאר את המחלוקת הוא טוען שרבי יהודה יודה לת״ק שכאשר יש 5 סלעים בלבד ( הסכום שנותים עבור בכור לכהן )למה שפה הוא יגדיר ״ מצווה דגופא עדיפא״ הרי אפשר לומר אחרת אם אני לא טועה החיוב העיקרי זה לפדות את הבן שלך בימוחד אם זה קשור ולפי הבנתי שהתורה מדגישה את הציוווי של לפדות את הבן הבכור שלך לא עצם זה שאתה תהיה פדוי( אמנם יש ציויי לפדות גם את עצמך מיתיר המילים...) (בניגוד לברית מילה) 
ב. כאשר הם כן חולקים, בקרקע משועבדת בשויי של 5 +חמש סלעים שיש לו
למה רבי יהודה דווקא סובר שזה מלווה הכתובה בשטר ואליו תק זה מלחוה בעפ ?
ג. מה תירצו האחרונים לגבי שאם הולכים לפי שיטת חכמים למה הוא לא יכול לפדות את עצמו במתנה על מנת להחזיר וכך יפדה גם לאחר מכן את בנו במחשבה שניה אפשר לשאול על פי עיקרון הסעיף אם אני לא טועה למה הוא לא יכול לפדות את בנו על מנת להחזיר ואחכ את עצמו (לפי שיטת רבי יהודה כמובן)?
בכט עמוד ב היתה מחלוקת שניה לגבי לעלות לרגל בעצמו ופידון הבן 
שת״ק סבר קודם יפדה את בנו ורבי יהודה קודם יעלה לרגל בנימוק שזו מצווה שחייבים מיד (לאור העובדה שחייבים בכל שלשת הרגלים) ואת הנימוק של הגמרא (לא של הברייתא)
לא כך הבנתי ( של שיטת תנא קמא) :
הרי גם כתוב כבד את אביך ואת אימך הרי זה לא אומר שאב קודם בכיבוד ..?וגם כתוב שדות בכסף .., ואקח את.. זה לא אומר שכסף זה בהכרח לפני שטר..?
יש לי עכשיו שאלות אסוצאטיבות:
א. מה זה ברייתא
ב. למה לפעמים ברייתא לקוחות בתוספתות ולפעמים לא לוקחות משום מקום ״ופתאום רואים אותם ״ בתוך התלמוד הבבלי?( למשל הברייתא הראשןנה ששאלתי לא לקחה בתוספתא ואילו השניה כן.., 
כל טוב תודה מראש

תשובה

"שלום וברכהאענה בקיצור:א. רבי ירמיהו סובר כנראה כי לא ניתן כלל לקבל את ההנחה שבנו קודם לו (שהרי לעולם ""מצווה דגופיה עדיף"", וזה נכון לאורך התורה כולה), ועל כן לא ניתן להסביר שרבי יהודה חולק על עיקרון זה. זו הסיבה שהוא לא מקבל את הצעתך, שרבי יהודה חולק גם במצב בו יש חמשה סלעים בלבד. לפיכך הוא מבאר שהמחלוקת ביניהם אפוא היא רק על רמת החיוב של פדיון הבן מול הפסד הלקוחות שמהם מפקיעים את חמשת הסלעים.ב. כדי לענות על השאלה ביחס לעמדת כל אחד מהם האם זה ""ככתובה בשטר"" או כ""כתובה בעל פה"", צריך להתחיל מוקדם יותר, ולברר מפני מה בכלל יש שעבודא דאורייתא, למה מוציאים נכסים משועבדים בשטר וכדו', שאלו סוגיות בסוף מסכת בבא בתרא, ואז לחזור לסוגיה שלנו ולראות שיש צדדים שמעודדים לסבור שמלווה הכתובה בתורה היא כ""בעל פה"" (למשל: בשל העובדה שאין קול ייחודי היוצא, והמאפשר למי שקיבל את הנסכים המשועבדים להתגונן), ויש צדדים שמעודדים לראות זאת כמלווה בכתב (למשל: בשל עוצמת החיוב ואי היכולת להתחמק ממנו).ג. יכול להיות לפי שיטת רבי יהודה, אולם האחרונים לא עסקו בה.ד. שיטת תנא קמא מנומקת בגמרא כך: התורה עצמה כותבת, כי על אף העובדה שרבי יהודה צודק שזו מצווה עוברת וזו לא – העליה לרגל מותנית בפדיון הבן (כמו שלמשל קרבן פסח מותנה במילת בניו ועבדיו), ועל כן לא ניתן כלל לקיים את העליה לרגל (למרות שהיא מצווה עוברת) אם לא פודים את הבן.ה. ברייתא היא מקור תנאי שרבי יהודה לא אסף למשנה. יש אין ספור מקורות כאלה, וכל מקור תנאי שלא נמצא במשנה נקרא ברייתא (תרגום המילה מארמית לעברית הוא ""חיצוני"", כלומר – מחוץ למשנה).ו. חלק מהברייתות נאספו בקבצים שונים – אחד מהם הוא התוספתא – וחלק מהברייתות נותרו מחוץ לכל אוסף, ומופיעים בגמרא בלבד. כל טוב ויישר כוח"