חיפוש

הרב יובל שרלו 17.08.20

שאלה

שלום לכב' הרב,
אודה לעצותיו של כב' הרב בשאלות שבנדון הנוגעות ללימוד תורה
כרקע אומר שאני חוזר בתשובה. לא למדתי בב"ס דתי. עם זאת אני בלי נדר כבר לומד לא מעט שנים בהיקפים יומיים של שעה  -שעתיים ביום (בעיקר ביום שישי ושבת) ויש לי ידע סביר בהלכה והכרות עם התנ"ך, כמו כן קראתי את משנה תורה פעמיים וכעת אני לומד אותו בפעם השלישית
לצערי אין לי זכרון רב לנושאים שאני לומד חלק מהדברים נקלטים בזכרוני. חלק מהם (בעיקר תחומי ההלכה אליהם איני נחשף באופן קבוע) וסוגיות תלמודיות נשכחות מהר.
1. להבנתי באופן גס ניתן לחלק את לימוד התורה למס' נושאים עיקרים (ברור שיש המון תחומים משיקים וחופפים)
תורה (במשמעות של חומש)
נ"ך
משנה וגמרא
הלכה
אמונה
מוסר
חסידות
קבלה
מניסיונו של כב' הרב כיצד האם יש המלצה כיצד יש  לחלק את הזמן בין התחומים (מדובר בלי נדר בסדר גודל של 15-20 שעות בשבוע)

2. עד כה, הנושאים שבעיקר מדברים אל ליבי הינם בעיקר להתמודדות היהדות עם שאלות פילוסופיות ואתיות בנות זמננו ולימוד בעיון של החלקים הסיפוריים שבתנ"ך ובגמרא, האם כב' הרב יכול  כמה אחוז מהזמן יש להשקיע בהם לעומת נושאים אחרים אשר  חשוב ללמוד ובסיסי ללמוד כגון לימוד מסודר של הלכה, גמרא, משנה, שנים מקרא אחד תרגום, תהילים יומי?
3. בהמשך לשאלה הקודמת האם כב' הרב יכול להמליץ לי על ספרים המתאימים ללימוד ארוך ושיטתי של הנושאים המדברים אל ליבי שפרטתי בסעיף 2 לעיל?
 
4. אני לומד את פירוש הרמבן לתורה (בערך קריאה אחת מ7 הקריאות לכל פרשת שבוע) ואני מתלבט אם להמשיך גם בשנה הבאה בע"ה בלימוד וזאת נוכח העובדה כי אני מוצא אותו קשה למדי ואיני מבין חלק גדול ממה שאני קורא. אני רוצה לסיים את השנה, השאלה מה כדאי לעשות בשנה הבאה במסגרת הלימוד של שניים מקרא אחד תרגום (קראתי כבר את פרוש רש"י). אולי כדאי פרוש על הפרושים עצמם?
5. שמגיעים לסוגייה קשה, כמה כדאי לייגע את המחשבה בהבנתה (כאמור זה בא על חשבון נושאים אחרים) ?
6.  לעיתים אני לומד נ"ך מפרוש דעת מקרא. האם נכון יותר להתמקד בפסוקים לא מובנים או לקרוא פסוק פסוק עם פרשנותו (מחד מדובר בקצב איטי הרבה יותר מנגד כי לפעמים מגלים תובנות שלא חשבת עליהם)
7. במסגרת קביעת עיתים לתורה עד כמה זה חשוב לקבוע שעה קבועה? בשל עונות השנה ושוני באריכות הימים זה לא תמיד נוח להמתין לשעה הקבועה שתואמת את כל השנה שעה 2100 (קשה לי ללמוד בערב ואני מעדיף לעיתים ללמוד מוקדם ככל הניתן)
 
רוב תודות

תשובה

"

שלום וברכה

 

תודה על השאלה המרגשת, ו מזמינה לחיפוש דרך. ויישר כוח כל היקף תלמוד התורה שאתה עוסק בו. 

באופן כללי, בתלמוד תורה יש שני ממדים: דברים שצריך לדעת, ודברים שהם מכוונים אל כל אדם באופן ייחודי משלו, ואין אדם למד תורה אלא ממקום שלבו חפץ.

שאלת הזיכרון בתלמוד תורה מעסיקה את כל לומדי התורה ואת כל חכמיה. יש דרכים מגוונות לנסות ולזכור את הדברים הנלמדים, אבל עצם העובדה שלא הכל נותר במקומו היא מציאות שאנו כולנו עוסקים בה.

כיצד לחלק את הזמן ? באמת קשה לענות על כך. אבל נראה לי כי כדאי לחלק אותו לשני חלקים: ראשון בהם הוא קביעות כמותית, לאמור: פרק בתנ״ך, פרק במשנה, דף יומי (לאוו דווקא בתוכנית הכללית. יכול להיות עמוד יומי וכדו׳). כך להכניס את תלמוד התורה לתוך מסגרת של ״קביעות עתים לתורה״. החלק השני בדברים שמושכים את הלב, כפי שכתבת בה נושאים הפילוסופיים והאתיים וכדו׳. חלק שלישי, שאולי אתה נרתע ממנו אבל מאוד יכול לקדם אותך, הוא לכתוב: להתחיל בסיכומים של דברים שלמדת, ולעבור לסיכומים יצירתיים, ומשם ליצירה עצמית וכדו׳. 

מבחינה הקצאת הזמן: דומה שיהיה נכון להתחיל בשליש מהזמן לכל נושא, אבל להיות קשוב לעצמך, ולראות האם הדברים מתאימים אם לאוו.

 

האם יש ספרות שיטתית ועקבית בתחום הפילוסופיה והאתיקה ? יש שני סוגים של ספרות. האחת היא ספרות ראשונית – של הראשונים עצמם. אמנם חלק מהנושאים שהם עסקו בהם אינו רלוונטי, וחלק מהשיח אינו מתאים להיום (אם תרצה לראות על כך תוכל:  

https://youtu.be/WWIA-kEpOVc), אבל אפשר למצוא בהם אוצרות רבים. הסוג השני הוא ספרות פרשנית או מחקרית, בין בספרים מלאים ובין במאמרים אין ספור על כל הנושאים האלה. לדוגמה, אם אתה רוצה להיחשף למשנת הרב קוק אתה יכול לנסות גם את הספרים הראשוניים שהוא עצמו כתב (אולם הם קשים מאוד לעתים), או ספרי מבוא, כגון הספר הישן והטוב מכולם: 

http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=511

 

פירוש הרמב״ן על התורה: הוא אכן הפירוש היסודי ביותר, והוא חשוב מאוד. יש בו גם קטעים קשים, ואין חובה ללמוד את הכל. גם כאן, יש אפשרות ללמוד פרשנים ראשוניים, אבל פעמים רבות זה קשה מאוד, ויש אפשרות להחליט לקרוא מאמרים או ספרים על כך.

סוגיה קשה – לכל אחד הדרך שלו. אני נוהג להשקיע בסוגיה מסובכת מעט זמן, ואם אני מבחין שאני לא מתקדם בה – לעזוב אותה, ולחזור אליה אחר זמן מה.

 

כל טוב ושוב חיזוק גדול 

 

"