חיפוש

הרב יובל שרלו 16.10.19

שאלה

שלום הרב. אני בקשר עם אישה מסויימת, ובשיחה של גילוי לב (שמראש לא היתה צריכה להתקיים לפי גדרי הצניעות... אני יודע...) היא התוודתה בפני שהיא בוגדת בבעלה כבר שנים רבות עם גברים שונים.
למרות שאין הצדקה לדבר כזה, חשוב לי לציין שלא מדובר באישה מופקרת, אלא באישה ערכית וגומלת חסדים, שבעלה כבר שנים כמעט ולא מקיים איתה יחסי אישות וכך היא התדרדרה לאן שהתדרדרה. להתגרש היא לא מוכנה מכיוון שיש לה ילדים ואין לה יכולת כלכלית לפרנס אותם בעצמה. ומלבד זאת טוב לה עם בעלה כידיד, (אף על פי שהיא היתה נותנת הכל כדי לשקם את קיום היחסים איתו).
בנוסף היא סיפרה לי שלפני שזה התחיל היא היתה מסורתית והקפידה על המון הלכות באדיקות. כיום היא הפסיקה עם הכל מתוך מחשבה ש'אלוקים ממילא רואה הכל אז בשביל מה להיות צבוע'?

השאלות שלי: האם יש דרך להסביר לה שיש ערך לכל מצווה גם כשאדם הוא חוטא? (מתוך הנחה שבאמת יש).
האם נכון לעודד את רוחה השבורה על המצב, בו היא לא רוצה להיות, או שיש בזה משום מחזק ידי עוברי עברה?
האם יש מקום לתת לה עצות איך לשקם את היחסים עם בעלה ובכך להפסיק לבגוד בו, או שזה בעצם מחטיא אותה עוד יותר שהרי היא נאסרה על בעלה?
האם מותר לי בכלל להיות בקשר איתה (כמובן, בלי לעבור על גדרי ההלכה), או שמשעה שאני יודע זאת עלי להתרחק ממנה?

תשובה

שלום וברכה זו שאלה כואבת מאוד ורגישה מאוד.נציב את היסודות שלה: בגידה וניאוף הם מהעבירות החמורות ביותר הקיימות, וזאת גם בשל העובדה שהם פוגעות בשלוש מעגלי הקיום: בין אדם למקום ופגיעה חמורה בקדושת הנישואין; בין אדם לחבירו, ופגיעה חמורה בברית הקודש שנכרתה בין האישה ובעלה; בין אדם לעצמו, ופגיעה חמורה ביסודות היושרה, הנאמנות, הפנים בפנים וכדו׳.אמנם, אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, ואיני יודע מה מתרחש בחיי הנישואין שלה, ובעוצמה הפגיעה שהיא סופגת מבעלה. איני דן אותה, ובד בבד קובע חד משמעית שההתנהגות הזו היא פסולה, אסורה והרסנית.אין שום עניין לרכך את עצם הפגיעה ואת עצם המעשה הזה. אם מדובר בחיפוש דרך משותפת להפסקה, לגירושין או לשיקום חיי הנישואין וכדו׳ – זו הדרך לעשות זאת. אמנם, מבחינה הלכתית היא אסורה לבעל ולבועל, אבל בוודאי שחייה המשוקמים עם הבעל טובים יותר מכל הבחינות (גם ההלכתית) מאשר המשך הבגידה.הדבר נכון גם ביחס לשאלה האם לעודד אותה להיות קשורה בריבונו של עולם, בתורה ובמצוות, בתחומים אחרים. אם הדבר יביא חס ושלום לתחושה שאפשר להיות רצוי בעיני ד׳ גם מעשה בגידה וניאוף – אל תעשה זאת; אם אתה מעריך כי זה יחזק את יכולת עמידתה, ומתוך ההתגברות בנושאי אמונה והלכה אחרים היא גם תמצא את הכוחות לנהוג כשורה בקדושת הנישואין – זהו עולם התיקון שצריך לעשות את מה שניתן לעשות בו.זה צריך להיות המצפן שלך – עולם התיקון. כל טוב, ויישר כוח על השאלה