(קידושין סוגיה שמעניית שהיא גם לבגרות שלי) אותי שנראה בעניי סוגיה סותרת אבל היא לא סותרת

שאלה

"רקע השלב הראשון שאני הבנתי מהגמרא עצמה (שלא בטוח הבנתי נכון ולכן זה גם יחשב כסעיף שאלה)
א. במסכת קידושין דף ב. אחרי שעונים על איך יודעים שהאשה נקנית בכסף (""משום דקא בעי למיתנא כסף"") אז שואלים ""וכסף מנלן"" ואז עונים שמה גזירה שווה משדה עפרון ..שכמו שאשה...
"" גמר קיחה קיחה משדה עפרון... יקח איש אשה ..נתתי כסף השדה קח ...""
( ולפי ההגדרות העובדיות אדם לא גוזר גזירה שווה בעצמו)

ב.עכשיו בדף ג. רצתה הגמרא לברר מה באה הגמרא למעט מכך שמצד אחד כתוב האשה ...בשלש דרכים ומצד שני הם גם ממנים את הדרכים ..""בכסף בשטר ובביאה"" ולכן ההנחת היסוד שצריך למעט משהו בהתחלה אמרו חופה..ואז רב הונא שלדעתו חופה קונה
(ג. מקל וחומר שזה שאלה שגם אשמח שתסביר לי אע""פ שזה לא לבגרות זה בדף ה. התשובה) אז לדעה שלו זה בא למעט חליפין ומפה יש 'כביכול' סתירה :


ד. כי אחר כך הגמרא אומרת שכמו שהואיל ויכולת לחשוב בטעות שכמו ששדה נקנה בחליפין אפילו אשה נקנית בחליפין "" ""סלקא דעתך אמינא.."" ""שדא ..בחליפין ... אף אשה ...
ואני קשה לי כבר בשלב הזה והקושיה שלי תתחזק :ה. הרי אדם לא גוזר גזירה שווה מעצמו רק ממשה מסיני גוזרים גזירה שווה
(וגם ו. האם יש פסוק של המילה קח בחיליפין ?) בשדה היה את המילה קח ובאשה קח ) ולכן למה שאדם יחשוב מראש ?

ז. אחר כך רשום בשלב שלאחריו שבאמת ההוה אמינא נאמר כך (""ואימא הכי נמי!"") ואחר כך עונים:
ח. שמדובר בפחות משווה בפרוטה וקנין אשה בפחות משווה פרוטה לפי רשי ( גם הריף) לא מקניה נפשיה
ט.(ולפי תוס לא *מקניה* י. בגלל שלתוס זה לא גנאי בכלל
י.מהסיבה שאחרת אם האשה היתה יוזמת... ולכן זה קניין אחר בעצם
יא. האפשרות שזה פחות משווה מראה שזה לא כמו קניין כסף ... ) מקווה שהיה לך זמן כל טוב בוקר טוב"