שאלות על הספר שלך-והלכה כבית הלל+דברים נוספים

שאלה

"א. בעמוד 9 כתבת:"" מציאות זו מתרחשת בעיקר בישיבות הגבוהות, במכינות הקדם
צבאיות ובמדרשות לבנות. מבחינה מסוימת היא מתעצמת דווקא
במדרשות לבנות, וזאת משתי סיבות: ראשית, הבנים הלומדים גמרא
מראשית דרכם כבר התרגלו לעולם מחלוקת אינטנסיבי, עד שהתמיהה
על עצם קיומו נשחקה. שנית, המדרשות לבנות עוסקות בנושאים רבים
הנוגעים בחוויה הקיומית של האדם המאמין הרבה יותר מאשר הבנים
בישיבות.
למה את מתכוון :""הנוגעים בחוויה הקיומית של האדם המאמין הרבה יותר מאשר הבנים
בישיבות. ""
לפי מה אתה מתכוון ?:
נוגע יותר/חוויה קיומית יותר ?-אתה מתכוון פרקטי יותר או שיותר מתחברים במדרשה למה שהתלמידות בוחרות ? זה לא תלוי מדרשה או תלוי מכינה או תלוי ישיבה כלשהי ?(לי אין ניסיון אז אני לא מזלזל , אני רק באמת מנסה להבין) לא כך הבנתי חוויה קיומית...
ולמה זה שמשהו מתרגל למשהו זה יגרום לזה לשחוק? בגלל שזה לא היה את המקום לשאול בשיעור וכו'...
או באופן כללי?
ב. "" ...אך מקרוב באו בשערי התלמוד אשר באמת שעריו ננעלו בפני כל
איש יודע מבואיו, והמה עברו משער לשער ובדעתם שעמדו על כל
בית גנזיו וכל המטמונים ראו, ומצאו בתוכו דברים ראויים להרחיקם
ובשביל זה הוציאו דיבת התלמוד אשר תרו אותו... ( הקדמה לספר באר הגולה ,עמ' ט).
לאמור: בימיו מתרחשת תופעה חדשה של ביקורת חז""ל, והוא כותב את
הספר כדי שלא להחריש על דברי הביקורת, וכדי להגן על חז""ל מפני
ההתקפות עליהם. במסגרת ההגנה כנגד הטענות על אופי דברי חכמים
עוסק המהר""ל גם בסוגיית המחלוקת.""(עמוד 23-24)
איזה ביקורת של חז""ל של תופעה חדשה הייתה/התקפות ? על איזה תקופה מדובר? נניח שהבנתי שהיו התקפות -האם זה שכותבים ספר כלשהו(לא משנה מי) זה מגן עליהם? ואיך להחריש על הביקורת מסתדר עם להגן עליהם?
ג. ""...ברם, מקור מרכזי אחר בדברי חכמים מלמד על האפשרות לראות את
התורה שבכתב כיצירה שיש בה ביטוי לתפיסת 'אלו ואלו'. מקור זה עוסק
בפרשת הבריאה:
א""ר ברכיה: בשעה שבא הקב""ה לבראות את האדם הראשון ראה
צדיקים ורשעים יוצאים ממנו, אמר: אם אני בורא אותו רשעים
יוצאים ממנו ואם לא אברא אותו היאך צדיקים יוצאים ממנו, מה
עשה הקב""ה הפליג דרכן של רשעים מכנגד פניו ושיתף בו מדת
הרחמים (עמוד 35) - לא כך הבנתי מה זה אומר :
"" הפליג דרכן של רשעים ושיתף בו דעת רחמים"" - התעלם מהבעיה שיש רשעים?(אני לא בטוח שזה כוונת הנאמר מה שאני אמרתי) איך זה בדיוק פתר את הבעיה ?
שהרי שאם הוא יבחר בו עדין יצאו ממנו רשעים.
'ה' אלהים' – למלך שהיו לו כוסות ריקים, אמר המלך: אם אני נותן
לתוכן חמין הם מתבקעין צונן הם מקריסין, ומה עשה המלך? ערב
חמין בצונן ונתן בהם ועמדו. כך אמר הקב""ה: אם בורא אני את
העולם במידת הרחמים הוי חטייה סגיאין, במידת הדין היאך העולם
יכול לעמוד, אלא הרי אני בורא אותו במידת הדין ובמידת הרחמים
והלוואי יעמוד"" : לפי הבנתי מה המשל והנמשל אומרים שהחמין זה במידת הדין , והצונן זה מידת הרחמים, שהקב""ה בנמשל אומר שהוא נותן לנו מעין
'דוגמה אישית'-(פרשנות שלי) בכך שהוא יערב גם את הדין וגם את הרחמים בכל סיטואציה ספציפית שיקרה אבל לא כך הבנתי איך אפשר הרי זה שני דברים שונים(דין ורחמים)?
ד. (קצת קשור ל ג מתחיל באותו עמוד ) כתבת בהמשך ש:"" נראה כי מדרשים אלה דנים ביחס שבין שני הפרקים הראשונים של ספר
בראשית. על פי פשט הכתוב הסתיימה בריאת העולם ביום השבת, ושם
נאמר כי ""ויכלו השמים והארץ וכל צבאם ויכל אלהים ביום השביעי""
מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה""
(בראשית ב', א- ב). מפשט הדברים עולה כי הבריאה הסתיימה ואין עוד
מה לחולל בעולם הבריאה. ריבונו של עולם סיים את כול מה שיש לברוא
בעולם, ומכאן ואילך דומה כי הבריאה יכולה להסתדר לבדה. ברם, בפרק
השני של ספר בראשית מסופרים לכאורה חלק מסיפורי הבריאה מחדש,
ובצורה סותרת לזו שנאמרה בפרק הראשון דוגמה לדבר: האיש והאישה
לא נבראו כאחד כבפרק הראשון כי אם בצורה שונה לחלוטין – האיש
נברא עפר מן האדמה והופכה בו נשמת החיים מבורא עולם, ואילו
האישה נבראה מהצלע. דוגמה זו לא ללמד על עצמה בלבד יצאה כי אם
ללמד על הכלל כולו יצאה. כמעט כל דבר המתואר בפרק השני שונה
מהנאמר בפרק הראשון.
הפרשנות המקובלת של כפילות זו היא פרשנות הרמונית-
כרונולוגית. לאמור, פרק ב' עוקב אחר פרק א' ומתאר תהליכים שאירעו
לאחר תום הבריאה שבפרק הראשון. כך לדוגמה ביאר רש""י:
'טרם יהיה בארץ' – כל טרם שבמקרא לשון עד לא הוא... ואף זה
תפרש עדיין לא היה בארץ כשנגמרה בריאת העולם בשישי קודם
שנברא אדם וכל עשב השדה עדיין לא צמח, ובג' [= וביום השלישי]
שכתוב ותוצא לא יצאו אלא על פתח הקרקע עמדו עד יום ו'...
(רש""י בראשית ב', ה).
לפי רש""י, אפוא, הכול אכן נברא בימי הבריאה שבפרק הראשון אולם
עמד על פתח הקרקע, ואילו היציאה החוצה בפועל מתוארת רק בפרק
השני.
רמב""ן חלק על רש""י בתיאור התנהלות הבריאה:
'וכל שיח השדה' – על דעת רבותינו בשלישי עמדו על פתח קרקע
הארץ, ובשישי צמחו לאחר שהמטיר עליהם. ועל דעתי כפי הפשט,
כי בשלישי הוציאה הארץ העשב ועץ הפרי בקומותם וצביונם כאשר
צותה בהם, ועכשיו יספר הכתוב כי אין נוטע וזורע מהם, והיא לא
תצמח, עד אשר עלה אד ממנה והשקה אותה ונוצר האדם העובד
אותה לזרוע ולנטוע ולשמור... (רמב""ן, שם).
לא הבנתי כל כך מה הקשר בין המדרשים (שבסעיף ג שלי) לבין שני הפרקים הראשונים של ספר
בראשית, האם יש אפשרות לפרש שהיחס בין פרק א לפרק ב בהקשר של האיש ואשה זה שפרק ב בא לעשות מעין ""זום עין "" על האדם הראשון ואשתו שלא סופר בפרק א הרי פרק א נכתב בצורה תמציתית ופרק ב בהקשר של האדם הראשון טיפה הורחב ( יש מצב שאני טועה)
לגבי פרשנות רש""י לא כך הבנתי את מה שאומר בין היציאה בחות לבין היציאה לפנים, פתח קרקע...
ורמב""ן לא הבנתי בכלל.
ה. לגבי המשך לשאלתי הקודמת (ללא קשר לספר שלך) ראה: https://www.ypt.co.il/ask-rav-cherlo/view-question.asp?id=728&page=1&keyword=&x_category=79 לא כך הבנתי למה אתה מתכון אם התהליך התבצע כתהליך לא פוליטי? ואם המדינה חשוב לה לשקף צביון מסוים איך היא תעשה את מבלי לפגוע בחירות ובבחירותו החופשית?
במאמר שכתבת ברית זוגיות טוב או רע?: ""אפשרות שניה היא ליצור מסלול עיקרי ומסלול משני. המסלול העיקרי יקבע כי נישואין בין יהודי ליהודי נערכים ברבנות. ברם, אם הרבנות מסרבת להשיא ייפתח מסלול משני של נישואין אזרחיים, כגון לכהן וגרושה, ממזרים ושאר פסולי חיתון וכדו'. מסלול זה כאמור אינו הלכתי אלא אזרחי. מובן מאליו כי הצעה זו אינה משמיטה את הקרקע מתחת חלק מהטיעונים המתנגדים לחלוטין לברית הזוגיות שהובאו לעיל, אולם זו הצעה שניתן לחיות עימה, בהנחה שהמפלגות המקדמות את ברית הזוגיות יסכימו לה אולם זה לא נושא הדיון שלנו"".
וכאשר זה היה בין יהודי לגוי זה היה במסלול השני?
"" באופן אישי, אני תומך מלכתחילה ולא רק כאמצעי כניעה במציאת הסכמת ביניים, שתותיר את מסלול הנישואין כדת משה וישראל כדרך העיקרית והבסיסית, אך תפתור את בעיית הזוגות הרבים המבקשים להינשא ואנו אוחזים בשני קצוות המקל - מחד גיסא לא משיאים אותם ומאידך גיסא לא מאפשרים להם ללכת בדרך אחרת."" אם הבנתי את עמדתך האישית נכון אז אמנם אז המדינה נותנת מענה לאזרחיה, אבל אם לא תהיה שום אפשרות לאדם להינשא בדרך אחרת זה לא פוגע בכך שמדינת ישראל היא גם דמוקרטית ?
לגבי הקמתכם של צהר: "" על אף שאני נוגע בדבר מאוד מאוד אומר דבר מה נוסף: אנחנו בעולם הרבני צריכים להתרגל לכך יותר ויותר אנו מתפקדים בעולם ה""שוק החופשי"". בשל כך, לא החוק הוא זה שיקבע את הזהות היהודית של היהודים במדינה, כי אם תפקוד העולם הרבני בחברה הכללית. על רקע זה הקמנו את ""צהר"" שמתמודדת עם שאלה אחרת בדרך אחרת, ומביאה יותר ויותר יהודים להינשא כדת משה וישראל לא מכוח החוק כי אם מכוח בחירתם"" אני לא מזלזל בעובדה שאתם גורמים להם להינשא מכוח בחירתם ולא מכוח החוק אבל איך אתה יכול לדעת מי גרם מה ?
ואיך יש אפשרת כזאת טכנית?
ו. אם היו מחליטים שיש נישואים אזרחיים/ האפשרות המוצעת של מסלול עיקרי ומשני האם היית מאפשר לזוגות הללו גם להתגרש גם כמו שמתגרשים בעולם המערבי שמאפשר נישואים אזרחיים? אז זה גם ימנע לדעתי בעיות של סרבנות גט וכו..
ז. לגבי המאמר שלך ב:
""חקיקה דתית - טוב או רע או לא נורא?""
נאמר כך:""בימינו עידן החקיקה הדתית צריך לפנות את מקומו לאמנות חברתיות שלאחר מכן תעוגנה בחקיקה. לא תוצאה של מאבק פוליטי, אלא תוצאה של הסכמה, המבוססת על ההנחה כי רוב מוחלט של אזרחי מדינת ישראל היהודים מעוניינים ברמה מסוימת של זהות יהודית של המדינה, אף שאינם מסוגלים אפילו לאפיין מרכיבי זהות אלה. תהא זאת אמנת כנרת, הצעות החוק של ח""כ לשעבר נחום לנגלנטל, אמנת גביזון מדן או דרכים אחרות - עולמות הנבנים מחוץ למערכת הפוליטית, מתוך דיאלוג אמיתי וכן, ויתורים ופשרות, ולאחר מכן הופכים לשפת החוק. ""
האם באמת בפועל היו פשורות לטווח ארוך האם זה באמת הוביל לדיאולוג אמיתי?( אני לא בדקתי מה היה מיד לאחר האמנות ואם היה שיח משתף ולא חד צדדי סביב זה )
נניח שכן היה דיאולוג ולא זמני ויש מצב שלא בדקתי את בעובדות) איך מובלים מכאן לשפת החוק למשל בתחבורה ציבורית איך זה בדיוק יעזור?
(בימוחד שאמרת :""עולמות הנבנים מחוץ למערכת הפוליטית,"")
יום טוב ותודה מראש


"