חיפוש

הרב יובל שרלו 01.02.18

שאלה

"
שלום לכב' הרב,

השאלה נשאלה לפני מס' שבועות, יתכן וכב' הרב לא קיבלה. מצ""ב בשנית.

1. אם אני מתפלל ספרד ונמצא במניין אשכנז, האם את נוסח הקדושה יש להגיד
בנוסח ספרד או אשכנז?
2. בכל הנוגע לעמידה וישיבה בתפילה, האם יש לנהוג לפי הציבור או לפי רב המקום או לפי האופן בו אני רגיל לנהוג? מה קורה שיש סתירה בין השניים (לעיתים זה קורה)
3. בתחנון לפי נוסח אשכנז לא אומרים את הוידוי בחלק מהימים, האם אני כמתפלל ספרד אמור לעשות נפילת אפיים עם המניין או שמא עדיף לומר וידוי לפי נוסח ספרד?
4. האם מומלץ בלימוד תורה לקרוא בכל את הטקסט או שיש אותו ערך בקריאה ""בלב"" למי שהדבר יותר נוח לו כך
5. האם עדיף להתפלל במניין מאוחר ולצאת במהלך התפילה (מיד אחרי קריאת התורה עם חליצת התפילין במהלך הקריאה) או שעדיף להתפלל לפני הנץ
6. האם עדיף להתפלל ביחידות ולאכול צהרים או להתפלל במניין ולוותר על ארוחת צהרים או לאכול משהו קטן למרות הרעב המתלווה לכך
רוב תודות"

תשובה

שלום וברכהראשית, סליחה. כנראה שלא ראיתי את השאלה.א. כאשר מתפללים במניין, את הדברים הנאמרים בקול אומרים לפי המניין, ולא לפי הנוסח הפרטי. לעומת זאת, מותר לומר בלחש את הנוסח שלך. בשל העובדה שבקדושה מדובר בכלל בקטעי קישור, ולב הקדושה נאמר על ידי כל המנהגים באותו אופן, הדבר תלוי האם אתה מתפלל בקול או בלחש. אם אתה אומר את הדברים בלחש – אמור כמנהגך, ואם בקול – כמנהג הקהילה.ב. עמידה וישיבה – לפי מנהג הקהילה.ג. אי אמירת ווידוי אינה בולטת נגד מנהג הקהילה, ולכן אינך חייב לומר אותו.ד. הגמרא מדברת בשבח אלה שלומדים בקול, ואף מספרת כי ברוריה בעטה בתלמיד חכם שלמד בלחש. הדבר מלמד שיש עדיפות ללימוד בקול. אף על פי כן – נראה כי הדבר מותנה בכך שאתה מצליח ללמוד בקול, ואם הדרך הנוחה לך יותר והיעילה יותר היא בלחש – ללמוד בלחש.ה. שאלת התפילה במניין מקוצר או בתפילה לפני הנץ נידונה הרבה בפוסקים ואין עמדה אחידה. נראה כי העמדה המקובלת היא תפילה אחר הנץ.ו. קשה לי לענות על שאלת האכילה ומנחה במניין. נקודת המוצא היא התפילה במניין, אולם אם זה קשה מאוד – אפשר אחרת. כל טוב