שמירה שאולי נוגדת את ההבנה המודרנית של נפש האדם

שאלה

שלום הרב,
בעיתון "שבת" האחרון (פרשת צו) התפרסמה כתבה מקיפה על אודות תופעת הצפייה בפורנוגרפיה בציבור הדתי.
אצטט משם קטע שגרם לי לתהייה:
"מה שאני מצאתי הוא שלמתבגרים דתיים בהשוואה למתבגרים חילונים יש התנהגות היפר–מינית התמכרותית גבוהה יותר, והם מדווחים על קשיים נפשיים גדולים יותר. הציבור החילוני אולי צופה בפורנוגרפיה אבל הוא גם פעיל מינית. אצל דתיים העיסוק בראש גדול יותר, כי אין להם בעצם את מקום הפורקן. הצלחתי להוכיח שמה שגורם לכל המתח הזה הוא הדחקה של מחשבות. ברגע שאתה מדחיק אותן אתה רק מגביר אותן, כמו התיאוריה של 'אל תחשוב על דב לבן'."
בעקבות אמירה זו תהיתי מדוע באמת היהדות מונעת מרווקים כל פורקן שהוא? האם ייתכן שהתפיסה שהגדירה את האיסורים על כל מחשבה מינית וק"ו על כל מעשה כזה לפני החתונה, היא תפיסה מיושנת שנוגדת את הבנת הנפש המודרנית?
ובמילים אחרות- שמא לאור הבנת הנפש כיום יש מקום להתיר פורקן מיני כלשהו (דרבנן כמובן..) לאדם שאינו נשוי, ע"מ למנוע ממנו נזק נפשי?

תודה