בשיעור זה ממשיך הרב שרלו לעסוק במעמד ספר איכה כפרי עטו של ירמיהו. האם מדובר בנבואה או ביומן אישי?
בשיעור זה מבקש הרב שרלו לסכם את ספר איכה באמצעות מבוא. במבוא מעלה הרב שרלו שאלות רקע על הספר כגון מה משמעותו של הספר, מה תוקפו, מי חיבר אותו ובאיזו תקופה.
פרק ה' הינו פרק יוצא דופן, הן במחינה מבנית והן מבחינה תוכנית. אנו רואים כי הוא לא מסודר על פי סדר הא' ב'. כמו כן הוא איננו נפתח במילה איכה אלא בפניה אל הקב"ה. מבחינה תוכנית תיאורי הצער והחורבן לא מהווים עוד קינה
בחלקו השני של הפרק המחבר לא מקונן רק על צער עם ישראל וירושלים הנחרבת אלא על שמחת הגויים. הרב שרלו טוען כי היה ביכולתו של צדקיהו להביא למצב של ישיבה בצל הגויים אילו היה מקבל את מדיניות ירמיהו ונכנע בפני
הרב יובל שרלו מלמד את פרק ד' באיכה. במה מתמקד המקונן בפרק זה? מה המשבר הכל כך עמוק שיש במצור, בניגוד לחורבן סדום? מהו ההלך המובנה בפרק?
הרב יובל שרלו מלמד את סוף פרק ב'. מוקד הדיון עובר למצבם של עם ישראל. עומק המשבר הוא בעיקר מהתחושה שהקב"ה הוא הפוגע. פרק ב' מסתיים ביאוש כזה שאף אינם יכולים לפנות ישירות לה' בתפילה.
הרב יובל שרלו מתחיל את לימוד איכה, פרק ב' העוסק בנקודת המבט של כנסת ישראל על הפגיעה בה. הרב שרלו מתאר את ההבדל בין הנביאים המביאים את דבר ה' לכתובים המביאים את דבר העם.
הרב יובל שרלו מלמד סוף פרק א' במגילת איכה. למה המחבר עובר מגוף שלישי לגוף ראשון? איך ייתכן שבקינה מופיעות תפיסות שונות ומנוגדות- ביחס לחורבן, לחטא, ולקב"ה? מה עיקר הכאב בחורבן?
הרב יובל שרלו מתחיל את לימוד פרק א' במגילת איכה. המחבר מדמה את ירושלים לאלמנה? למה דווקא לאלמנה? למה המחבר מדבר על ירושלים ולא על עם ישראל?
הרב יובל שרלו מלמד את סוף פרק ג'. למה חוזר המחבר לעסוק בחוויתו האישית? מה מבטאים המעברים בין עיסוק אישי לעיסוק לאומי? האם הקריאה לתשובה מבטאת את השיח בעם? מה מוביל את הנביא חזרה לקריאה ותפילה אל ה'?
הרב יובל שרלו ממשיך את לימוד פרק ג' במגילת איכה. מהו המהפך שעובר המחבר- איזה שינוי קיומי מתחולל בתוכו? מה מוביל את המחבר לכזה מהפך?
הרב יובל שרלו מתחיל את סדרת השיעורים על מגילת איכה, כהכנה לימי בין המצרים. הרב שרלו נותן מבוא כללי למגילה וכן מתחיל בלימוד פרק ג' המתאר את חוויותיו האישיות של המחבר. מי הוא, ממה הוא סובל ואיך הוא מתמודד עם המצוקה?
