שער הגמרא

תכלית השער היא לימוד מעמיק של סוגיות הגמרא המחוייב לניתוח בהיר בדרכי הישיבות וידיעה שורשית של הסוגיה, יחד עם שימוש בכלי מחקר המעשירים את ידיעת התורה ונסיון לבקש את משמעות הסוגיות, כלומר: את העומד בשורשם ואת מגמתו, למען דעת ה' ואהבתו.

רבותינו דימו את התורה לשירה – לחכמה מליצית עמוקה, הנכנסת ללבו של האדם ומשפיעה עליו. בשירת התורה יש הד לבת קול שיוצאת מהר סיני, והנמסרת בכל הדורות בתורתם של חכמי תורה שבעל פה. ה'מלחין' של שירת התורה הוא ריבונו של עולם נותן התורה ששיתף אתו את ה'תזמורת' של נגני חכמי תורה שבעל פה. שירת התורה מנוגנת כיצירה קלאסית בה הנגנים מבקשים לנגן את היצירה באופן מדויק מתוך היצמדות לתווים, יחד עם 'נגיעות' של נגני ג'אז, המסלסלים את היצירה ושוזרים את סלסולם יחד עם היצירה של המלחין, והם הופכים בידם לאחד.

מטרת הלימוד שלנו בבית המדרש הוא להקשיב לבת הקול היוצאת מסיני, לשמוע את סלסול הנגינה של חכמי תורה שבעל פה, לשאוף שה'ניגון' ייכנס ללבבותינו.

פתיחת שערי בית המדרש עבור התלמידים הנכנסים בה בתחילת לימודם בשיעורים א-ב, הוא להכשירם להיות קהל מאזינים נאמן לשירת התורה.

ב"שער הגמרא", המיועד לתלמידים ברמה מתקדמת יותר, אנחנו מבקשים לעלות קומה – לעבור מספסלי המאזינים לשרפרפים של נגני התזמורת. אנחנו מבקשים ללמוד את התווים של כל אחד מהכלים השונים, לפרק את היצירה לגורמיה הראשוניים, כדי שנוכל לחברם יחד, ובכך ניטיב להבין את ההרמוניה הנוצרת מצירוף הצלילים של הכלים השונים. אנחנו מבקשים ללמוד תורה בְּכָל כְּלֵי שִׁיר (תפילת הושענות להושענא רבא, נוסח אשכנז), ליצור הרמוניה של צלילים שתקרין על חיינו.

• נבקש לעמול ולעמוד על עומק סודותיה של שירת התורה, מתוך לימוד של שפת המלים שלה ושל שפת הרעיונות שלה. בסיס הלימוד הוא התלמוד הבבלי. הלימוד יכלול לימוד של מקורות חז"ל המשיקים לבבלי קידושין – משנה ותוספתא, תלמוד ירושלמי.
• שפת המלים - התורה שבעל פה נמסרת לנו בלימוד של חיבורים כתובים, שלשם הבנתם נשתמש בכלים טקסטואליים המבררים את נוסח ופרשנות לשון הסוגיה.

נלמד מתוך מודעות ש"טוב אחרית דבר מראשיתו" במובן ש"האחרית" היא טובה שעה שהיא יוצאת מ"הראשית". נשאף לראשוניות באופן רחב – כאמור, לימוד מקורות ראשוניים – תנאים ואמוראים; לימוד החיבורים הנלמדים מתוך נוסח ראשוני של החיבור (עדי נוסח); חתירה למשמעות הראשונית של הדברים (ככל שניתן); לימוד מתוך מודעות לסדר הכרונולוגי של מוסרי התורה, בכדי לראות את סלסול הנגינה של המוסרים המיישמים את התורה במקום ובזמן נתונים.

• שפת הרעיונות – דרכה של תורה הוא לפרוס בפנינו פרטים הלכתיים, ואילו עקרונות ההלכה והסוגיה חבויים בין השורות של הסוגיה, נסתרים מהעין. לשם חשיפת סוד עקרונות ההלכה, נצטייד בכלי הניתוח הלמדני המושגי, המעניקים ללומד שפה המנסחת את יסודות הסוגיה מתוך צירוף הפרטים יחד.

השימוש בכלים שונים, נעשה מתוך אמון עמוק שלא מדובר במקבילים שלא נפגשים. אדרבה, הלימוד הוא מתוך אמון שהכלים השונים מקרינים איש על רעהו, מפרים זה את זה, הופכים בידי הלומד ל"אחדים בידו".

• סיכום בשפה מעשית – נשלב עיון למדני אנליטי מדוקדק על פי שיטת בריסק, יחד עם עיון טקסטואלי מדוקדק ובהיר תוך שימוש בשיטות פילולוגיות ושימוש במרחבי הידע והגישות העומדות לרשותנו כיום. נדגיש את המצבים האנושיים המשתקפים בסוגיות, ובכך נחתור למפגש של הלומד וחוויותיו כאדם וכיהודי  עם התורה.
• צורת הלימוד – בשנת תש"פ נקיים בעז"ה שיעור בימים שני ורביעי. בלימוד בסדרים נחווה יותר את חווית לימוד התווים של הכלים השונים – המאמץ יוקדש ללימוד טקסטואלי יחד עם נגיעה למדנית. מטרת השיעור אינה לחזור על מה שנלמד בסדר אלא ליצור את ההרמוניה מתוך הצלילים של הכלים השונים שנלמדו בסדרים. עבור המעוניינים, אהיה זמין בזמן הסדרים ללימוד 'חבורות' של המקורות הנלמדים.

הלכה – הרב יובל וקסלר

יפורט בנפרד להלן.