האם משמעות פרשת השבוע היא שיש להשיב את עונש המלקות כפי שהוא למערכת הענישה המרכזית של האומה הישראלית ?מה עניינם של המלקות כעונש? על כך במאמר הבא
אנו צריכים לטפח אפוא את שני הצדדים של המשוואה. הן את הצד המחייב את השכיר לנהוג באחריות ולא ליהנות שלא ברשות מרכושו של המעביד, ואת האנושיות של המעביד הצריך להטמיע בתוכו את ההכרה שיש דברים שלא ניתן לתבוע מעובדים, בשל חוסר האנושיות שבדבר. בין שני הקטבים האלה הולכת ומתפתחת שפה ישרה והגונה של יחסים בין עובדים ומעבידים.
פרשת השבוע שלנו מהווה הזדמנות גדולה לאפשר עולם בו גברים ונשים פועלים כאחד אך לא מטשטשים את ההבדלים ואת ההבחנות ביניהם, ולא מגיעים למציאות של תועבה
הכרתת עיר הנדחת נראת במבט ראשוני כציווי לא מוסרי הנוגד כל הגיון אנושי. אולם, מתוך השוואה לפרשת פילגש בגבעה יאיר שאג מעלה תמונה הרואה בהשמדת העיר אקט הכרחי לשמירה על העליונות המוסרית של עם-ישראל.
האם התאגדות היא דבר פסול או חיובי? כיצד מבחינים בין אגודה שלילית לאגודה חיובית?על כך במאמר הבא
התורה מדברת בפרשת עקב על כך שבארץ ישראל יש הרבה מים,אך במציאות המצב הוא הפוך.מה זה אומר לנו?מה ניתן ללמוד מכך?על כך במאמר הבא
עובדי ד´, לדוגמה, אינם מורידים קבצים לא חוקיים; אינם מתחזים ברשת האינטרנט כיוון שזה לא הטוב והישר; שואלים את עצמם האם פעולה זו מוסרית אם לאוו, ומחפשים את הדרך ללכת באורח ד´ בעשיית הטוב והישר.
אנו נתבעים להישמר מאוד. להישמר מטעות בעיקרי אמונה, ולשמור את נפשותינו מאוד מלנהוג בהתנהגויות מעוותות ואכזריות.
מאז נפדינו מעבדות מצרים ויצאנו ממנה לחירות עולם - נדרשים אנו להיות ´עבדי ה´´, כנושאי אחריות אישית ישירה כלפיו, ולא "עבדים לעבדים".מה ניתן ללמוד מהתורה לעניין שיקום עבריינים בימינו? (על עבד עברי ועל שיקום עבריינים):"כי יימכר לך אחיך העברי... ועבדך שש שנים...". מעמד זה, של 'עבד עברי', כבר אינו קיים שנים רבות, מאז גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו ופסק דין היובל. אולם מכל מקום נוכל ללמוד רבות מן ההלכות המיוחדות שנאמרו בתורה בדינו של העבד העברי.
המשרת בצבא מקיים את מצוות ד´ לבוא לעזרת ישראל מיד צר, ועומד בעיקרון המוסרי העליון המופיע בתורה עצמה, של אי-הסכמה לשלוח את אחיו למלחמה והוא ישב במקום אחר. זו הזכות הגדולה שלו, ומכוח שיח זה הוא צריך לבוא ולקרוא לכולם להיות נכון להילחם בעת פקודה על חיי האומה שלו, בארצו שלו, למען התורה שלו.
לרבים מאיתנו נדמה כי ראש השנה ויום כיפור הם למעה אותו הדבר או במקרה הגרוע יותר נדמה שיום כיפור הוא הגרסה הרצינית של ראש השנה. הרב שרלו עושה סדר
הרב שרלו מדבר על הצורך לעמוד בהתחייבות מתוך התפיסה שמילים הם קדושות ויש לעמוד מאחוריהם
הרב שרלו בוחן לאור פרשת בלק את ההסתכלות על העולם בעין טובה או בעין רעה
העולמות הנאדרים המקופלים בעולמה של תפילה כל כך חיוניים בעולמו של האדם, וככל שהוא דבק בה יותר הוא מוצא עצמו קרוב יותר לריבונו של עולם, עם רצון מזוכך יותר ומשפיע יותר. להתפלל עם כל הלב - זה אחד היעדים הרוחניים העמוקים ביותר בחיי האמונה.
הרב שרלו על נחש הנחושת-סכנותיו ויתרונותיו
קורח סרב לקבל מצווה זו של "פרה אדומה". היתה לו "רוח הקודש", והוא סבר שכבר מבין הוא את הכל. על כן מתווכח הוא עם משה על טעמי התורה - "טלית שכולה תכלת - מהו שתהא חייבת בציצית?". קורח טוען שכולם קדושים, כולם חכמים ונבונים, ועל כן קורח "הפיקח" מסרב לקבל מצווה אשר תעיד שיש משהו שגם קורח, עם כל גדלותו, אינו מבין.
האם יש כלים להבחין במחלוקת שהיא לשם שמיים? האם ניתן לקבוע על ידי מדד חיצוני כלשהו שזו מחלוקת ראויה, ואילו האחרת היא מחלוקת שאין סופה להתקיים? קשה לענות על שאלה זו, ובכל זאת
זו אפוא ההזדמנות לתקן את הצביעות, ולהשיב את חשיבות מעשה מרים למקומו. הלשון הרע שמדובר בו אינו דווקא דברים רעים שנאמרו על משה רבינו. על פי פשוטו של מקרא, הטיעון המרכזי של מרים ואהרון היא שמשה אינו חריג ואינו מיוחד
