בשיעור הרב שרלו מציג את מוסר הנביאים כפי שבא לידי ביטוי בספר עמוס, בנבואותיו כנגד התפיסה השגויה של עם ישראל.
בשיעור הרב קרא את הפרקים הראשונים של ספר עמוס, הסביר את המציאות באותה תקופה, והסביר את נקודת המבט הנבואית מבחינת המוסר.
בשיעור הרב דיבר על הקינות שמופיעות בספר, האקרוסטיכון שיש בפרק ג', ובנוסף על פרק ג' שמדבר על תקומה.
בשיעור הרב הסביר על ספר ירמיהו ועל הדילמות שירמיהו והעם הין צריכים להתמודד איתם.
בשיעור הרב דיבר על הקונפליקטים של דמותו של ירמיהו וכן על דמותם של נביאים בכללי.
בשיעור הרב דיבר על הקשר בין פרקים ז' ו- כו' בירמיה, והיחס בין סיפורים לנבואות ועל חורבן שילה ומשמעותו.
בשיעור הרב דיבר על 8 הפרקים האחרונים של ספר מלכים ובהם נתן פתיח לספר ירמיה והציג את דמותו של ירמיה.
בשיעור הרב לימד על חשיבותן של לימוד הרשימות בתנ"ך והסביר לנו על החשיבות שלהן גם בחיים, תוך כדי מתן דוגמאות מספרים אחרים.
איוב מגיב לדברי הרעים ובו בעת גם טוען כלפי שמיא. כחלק מטענותיו מבקש איוב "אֲשֶׁר אִם-צָדַקְתִּי, לֹא אֶעֱנֶה; לִמְשֹׁפְטִי, אֶתְחַנָּן" משפט חוזר. שכן לדעתו כל המערכת לא הוגנת, הקב"ה הוא גם התובע גם השופט וגם המוציא לפועל. ולכן זה מוביל אותו למסקנה הבאה - "עַל-כֵּן אָמַרְתִּי--תָּם וְרָשָׁע, הוּא מְכַלֶּה." אין דין צדק בעולם הוא מוציא להורג ופועל גם כלפי צדיקים
סימנים לגאולה וחזון העצמות היבשות
ישנם גם דברים שלא חייבים לעשות; הביטוי "לצאת ידי חובה" הוא ביטוי חשוב מאוד, המלמד שיש חובות שצריך לקיימן, אולם יש לו גם צל, צד הפוך: היוצא ידי חובה אינו יוצא ידי זכות
כל פסוקי הפרשה שלנו מכוונים יותר ויותר אל ההטמעה הגדולה שאמונה בהשגחה פרטית ובליווי הצמוד של הקב"ה את העולם אינה מהווה תירוץ והרחקת אחריות האדם.מסרים מפרשת השבוע
פרשת הברכה והקללה מלמדת אותנו כי הקשר בינינו ובין הקב"ה נושא בחובו גם את שפת החובות. זו זכות גדולה להיות חלק מקהל המאמינים, אך זכות זו כוללת בתוכה גם חובות. גם בשעה שמצטברים עננים בחיי האמונה, הקשר נעשה קשה, ויש רצון לפרוק את העולם ולשכוח כי מדובר חיי זוגיות מחייבים – באה פרשת השבוע ומזכירה לנו כי נכנסנו ברצון חופשי לברית זו
אליפז ממשיך בטענותיו כלפי איוב ומציע לו לחזור להאמין ולהתקשר בבורא עולם, איוב בתגובתו עובר ממגננה להתקפה ומטיח האשמות ברעים ולבסוף גם ממשיך בדבריו כלפי בורא עולם.
