בשיעור למדנו על הרבדים השונים שיש במגילה, עשינו ניתוח לדמויות השונות, וראינו ששיר השירים לא מדבר רק על מקרה יחיד אלא אפשר לפרשו על ידי לפחות 3 סיפורים
במשנה מופיעה הנקה כאחת מהמלאכות שאשה חייבת כלפי בעלה. הבעייתיות בהגדרת הנקה כחובה בכלל, וכחובה כלפי הבעל בפרט – מובנת מאליה. המתח בין מושגי החובה והמצווה, מחד גיסא, לבין חוויות טבעיות ונפשיות ראשוניות, ובצידן גם קשיים ומצוקות, מודגש בסוגיה זו ביותר. בלימוד ובשיעור ננסה לאור מחלוקות התנאים, האמוראים והמפרשים, להאיר את ההגדרות ההלכתיות ולברר מהותית את המתחים הנ"ל, ולהתבונן מעט בהיבטים השונים של התופעה הפלאית הנחבאת מאחורי המילה: הנקה.
בשיעור הרב דיבר על חטאו של משה רבנו במי מריבה, ניסה להסביר מה מקור הבעיה בחטא דרך ההשוואה להוצאת המים במסה ומריבה.
בשיעור הרב מביא את שפת אמת לשנת תרל"ד. השפת אמת מביא את דרשת חז"ל: "מי שממית עצמו עליה", ותוהה, איך הדבר מסתדר עם הכלל החשוב של וחי בהם? איך מסתדר הפער? הרב מביא גם את שפת אמת פרשת תרל"ו שנדרש לשאלת טעם החוקה, וההזדמנות הגדולה שיש בעשיית "חוקה" לחצו על "הרשמה למנוי" כדי לקבל את שיעורי הישיב
דפי מקורות: https://docs.google.com/document/d/1H2ea77atbqFL2laie7VSdITHUWks6Xlh_br6fRLST4Y/edit?usp=sharing
בהתחלה יש תקלה בסרטון וניתן לשמוע אבל אין סרטון, בהמשך הסרטון זה חוזר להיות במצב תקין. קרח מביא טיעון טוב, כולנו קדושים. אנחנו גם נבחרנו. מדוע תתנשאו על קהל ה'?
בשיעור מציג הרב את הדיון בין ה' שרוצה להשמיד את כל העדה למשה שמבקש להגן עליהם. על איזה עדה מדובר? והאם ה' שומע לקולו של משה או לא?
הצילום נקטע קצת לפני הסוף, עימכם הסליחה.
כידוע, אדם שנאנס על ידי אחר ועשה עברה, פטור מעונש, שכן: "אונס רחמנא פטריה". השיעור יעסוק בשאלה האם ניתן להגדיר כאונס גם מצב בו אדם עבר עבירה כתוצאה של התגברות היצר. נחקור האם אונס הוא רק כאשר יש כפיה או אילוץ חיצוני, אובייקטיבי, או אולי לעתים גם מי שיצרו אנסו – יוגדר כאנוס. כמובן, השאלה מתפרטת למצבים שונים, ויש לה השלכות אפשרויות בנושאים שונים (ענישה, מעמד אישי, הכרעה בין אפשרויות וכו'). תנו דעתכם להבחנות אלה ולמשמעותן היישומית. המקורות מחולקים לפי סוגיות הגמ' השונות, ובסוף דיונים כלליים יותר. אין לנו סוגיה אחת מסודרת, נשתדל להקים אותה בעצמנו. היצר בו עסקינן ברוב הסוגיות הוא יצרא דעריות. ניתן להרחיב את השאלה לאונס של רעב, פחד מוות, וכדו' – מעט מזה יבוא להלן, אך מתוך ההקשר של הסוגיות בכתובות הדיון העיקרי יהיה ביצרא דעריות. השיעור מתכתב עם מחלוקת אבוה דשמואל ורבא על אשת איש שנאנסה, האם יש בה דין תחילתה באונס וסופה ברצון, חזרו לעיין שם. דפי מקורות: https://docs.google.com/document/d/1Y2RsyWGUczIYX9Nn6lsQ_DT-Gy22x-vh/edit?usp=sharing&ouid=100792278087170532872&rtpof=true&sd=true
הרב איתמר הציג את הקשר הסמלי שבין סיפור חטא המרגלים לבין הפרשיות שבאו לאחריה שהם נסכים, שגגת יחיד וציבור ופרשת ציצית. הרב הסביר כיצד הציוויים הנ"ל הם בעצם ההשלכות של סיפור המרגלים
בשיעור הרב שרלו מסביר על אחת מדרכי לימוד התנ"ך אותה מיישמים בישיבה: ההיקש. התנ"ך פעמים רבות קושר בין נושאים, וקורא לנקודת מבט על סיפור מסוים דרך עיניים שמכירות סיפור אחר. זה יכול להתבטא במפורש, כמו שרות נדמית לתמר אשת יהודה, זה יכול להופיע דרך מילים דומות בפרשיות, כמו שדוד מושווה לעשיו בסיפור נבל הכרמלי, וזה יכול להופיע גם דרך רעיונות דומים שקושרים בין הסיפורים. בשיעור הרב עובר על הדוגמאות השונות, ומלמד כיצד ניתן לחדש בתנ"ך באמצעות הדרך המרתקת של ההיקש.
דפי מקורות: https://docs.google.com/document/d/1-1VrDAC9AJP1HMDW-eqOdhH2B6Vd6eBd/edit?usp=sharing&ouid=100792278087170532872&rtpof=true&sd=true
בשיעור ראינו את הציווי על הדלקת המנורה בכל הופעותיו בתורה, את ההבדלים בין ההופעות והמשמעות העולה מן ההבדלים ומן הפסוקים על תפקיד המנורה במקדש.