בשיעור עובר הרב על הופעות שמות שבטי ישראל בתורה, ומראה איך כל פעם הסדר השונה מראה את השינוי במצב שבו בני ישראל נמצאים כרגע.
הרב תמיר מביא את דרשות השפת אמת במדבר לשנים תרל"ו ותרל"ט. השפת אמת שואל על פירוש הביטוי החוזר בפרשת במדבר: "במספר שמות". מחד, הנידון הוא מספרי כמותי- גודל העם, ומאידך ישנה התייחסות לשמות העם, לאישיות המובחנת, לאינדיוידואל. מהו היחס בין שני המושגים? איך אדם יכול לדגול בשם אלוקינו? ומהי שליחותנו בעולם?
בשיעור הרב דיבר על הפסוק הפותח את הפרשה על השמיטה שמוזכר בו שהוא נאמר בהר סיני. מה תפקיד הדיבור בהר סיני ובמדבר סיני? מדוע הפרשה נמצאת שם ולא במקומה?
בעקבות המשנה בדף מו ב והערת ר' יהודה על רמת הקבורה שצריך בעל לממן לאשתו דנה הגמ' ברמת החיוב שחייב בעל לאשתו ובעקרונות שבבסיסה. לסוגיה זו יש כמה מקבילות ומכולן עולות שאלות עקרוניות לגבי רמת ההתחייבות של בעל לאשתו שיש לה השלכות על שאלות של מעמד, כבוד, איכות חיים ועוד. תנו דעתכם למשמעות ההגדרות: "עולה עימו" ו"אינה יורדת עמו" בתלמוד ובראשונים. שאלות אלה ננסה לברר בעז"ה במהלך השיעור.
בשיעור הרב דיבר על היחס בין ספירת והצדיק, היחס אל צדיק ומה ההבדל בינו לבין "רב"
בשיעור למדנו את פרקים ל' ועג', ולמדנו מהם על נקודות החלוקה שיש בתוכם, והמהפך שקורה בהם ומדוע הוא קורה.
סוגיה קצרה זו – היא אחת הסוגיות בעלות השפעה עצומה בתולדות החוזים בישראל ופרשנותם, כמו גם בענייני נישואין. יש ללמוד את הגמרא מתחילתה ועד המילים "...והא איחתני להו", ובעיקר לעמוד על עמדת רבנן שפוסקים הלכה לכאורה בניגוד לאמור בשטר. חלק מהדיון על ה"רפורמה המשפטית" קשור מאוד לסוגיה זו – תקדים אפרופים.
פרשת אמור פותחת בפרשיית המועדים. בגלל רוח הזמן מצאנו לנכון לדון בקורבן העומר. נלמד על משמעות ההבדל בין שעורים לחיטים, על זמני הקצירה, ומשמעות ההנפה במקדש
בשיעור הרב תמיר מביא את דרשת שפת-אמת לפרשת אמור שנים תרל"ה, תרל"ז ותרמ"ג, ומסביר את התשובה לקושי בפירוש רש"י על קידוש ה'. איך מגיעים לקדושה על פי השפת אמת?
בשיעור מדבר הרב מאיר על איך הושפע הרב סולובייצ'יק מהרמב''ם, ואיפה בכל זאת הוא מתפלמס איתו. בנוסף מביא הרב כמה סיפורים בתור זווית של הנכד של הרב סולובייצי'יק.
מהו התיקון שאדם צריך לעשות? מהו המעשה הרצוי עבורו? בשיעור הרב מביא את שפת אמת בחקותי תר"מ, ומלמד על פי המדרש ועל פי המשנה הידועה של הלל, מהו הפתרון לשאלות אלה? ומה הקשר לסיפורו של קפקא?
בפרשת קדושים ה' מונה מספר מצוות לאחר הציווי להיות קדושים. נוכחותן של רבות מהמצוות נראות מתאימות לרשימה כה חשובה שמדגישה את קדושת העם. אך מספר מצוות תמוהות ולא מהותיות לכאורה גרמו לרבים לטעון כי רשימת המצוות היא שרירותית ותכליתה ללמד שאין פער בין מצווה למצווה ושכל המצוות קדושות. בשיעורנו הרב יראה את גישתו השונה ויבאר את חשיבות זוג המצוות הסתומות ברשימה זו שהן איסור אכילת שלמי נדבה ביום השלישי וביאה על שפחה נחרפת. נלמד מה עומק משמעותן של שתי המצוות הללו
