בשיעור נבחן את פשט הפסוקים ונבין מה תפקיד חיזיון הסולם ליעקב. ננסה לטעון שהחיזיון מראה את פעולת ההשגחה של ה' מחוץ לארץ ונראה את התובנה שיעקב מסיק מהחיזיון
בשיעור הרב הסביר על הבחינה הכפולה שיש בסיפור הברכה, מצד אחד על הצדק שיש בקבלת יעקב את הברכה, ומצד שני, הדרך שבה התורה מציגה את המעשה כלא הוגן כלפי לעשו.
בשיעור הרב מציג את הגעת עבד אברהם לבתואל ששם הוא מדבר על הציווי שהוא קיבל מאברהם, אך יש שוני בין מה שהעבד צווה למה שהוא אמר לבתואל, מה הגורם לשוני הזה?
השיעור לא יעסוק בפרטי הסוגיה אלא במבנה הכללי, ובהצעה כיצד לקרוא את פסק ההלכה בסוגיה באופן שמשנה לחלוטין את המבט על הדיון.
בעקבות פירוש הגמ' שהביטוי: "מחמת אונס" המתיר להקדים את יום הנישואים ליום ב כנגד תקנת המשנה, מתייחס למצב של אנינות או אבלות, כדי להקדים את שבעת ימי המשתה לימי האבלות, נתייחס ליסודות ההלכתיים והמחשבתיים של האבילות והאנינות ולמשמעות ההבחנה ביניהם אשר עולה מן הסוגיה. נעיין במקורות השונים בתורה, בהגדרות של המצוות ובכל מיני ביטויים הלכתיים ומחלוקות מרכזיות מהן ננסה לדלות את יסודי הדינים ומהותם. הדגש בשיעור יהיה על אנינות, שהיא פחות מוכרת מבחינה הלכתית. במהלך העיון אנא שימו לב לדגשים הבאים: א. המקורות בתורה: באילו תחומים הם מופיעים? מה טיבם של המקורות (למשל: סיפור, מצווה, אזכור אגבי וכן הלאה) ב. הבחנה בין אבלות/אנינות דאורייתא לדרבנן. מה משמעותה? ג. הגדירו את ההבחנה בין אנינות לאבילות מבחינה הלכתית, ונסו לתת לה משמעות. ד. מהו המוקד של הלכות אנינות? האם מדברי הראשונים והפוסקים עולות אפשרויות שונות? ה. כנ"ל לגבי אבילות.
בשיעור הרב מציג את סוגיית אפקעינהו רבנן לקידושין ומציג את היחס היחס בין הסוגיות המקבילות בש"ס, את היחס בין 'כל דמקדש' ובין 'אפקעינהו' – האם יש סוגייה בהן הנימוקים מופיעים בפני עצמם? ממתי בדיוק חלה ההפקעה? בנוסף הרב מציג את גט המהרש"ם ומציג את ההשלכות שלו לימינו ולתוצאות סרבני הגט.
בשיעור הרב תמיר התייחס לדרשת השפת אמת על המשמעות שיש לחזיון הסולם של יעקב, בהקשר של מסעו לחוץ לארץ ואמונתו ההולכת ונבנית בקב"ה.
בשיעור הרב עסק בשלושת הגישות השונות בנוגע למעשה של יעקב, והציע את עמדת השפת אמת כהבנה ל"מקום" של השקר בעולמנו.
בשיעור מסביר הרב תמיר לפי השפת אמת את ההבדלים בין הצחוק הטהור של יצחק לבין הצחוק הפורק כל עול של ישמעאל.
בכל המפגש של אברהם עם המלאכים לא ברור מי פונה למי, ואיפה ה' נוכח בשיחה. בקריאה זהירה של פשט הפסוקים ניתן לראות את המבט העמוק של אברהם במציאות לעומת מבט לוט, וכן קריאה משמעותית לימינו.
הרב סיקר את דיני והלכות מוקצה בשבת, הציג כל דין של מוקצה והסביר עליו לעומק. דף מקורות: https://drive.google.com/file/d/1ayTP...
בשיעור ראינו את ר' יוחנן וריש לקיש לגבי סיבת פרישת כהן גדול מביתו שבעה ימים ומשם ניסינו להבין מה עניינה של פרישת כהן גדול שבעת ימים לפני יום הכיפורים, ואיך הייתה הכניסה לקודש הקודשים בתקופת אהרון.
נדון בסוגיית כלה הנכנסת לחופה כשהיא נדה, בעקבות הנחת הגמ' בדף ב א שאם פירסה נדה אינו יכול לשאתה, והרי הוא כאנוס. השאלה עקרונית העומדת בפנינו היא מה מעמדה של חופה כזו, והיא דורשת דיון גם בשאלות: • מהי החופה מבחינה מעשית • מהי מהותה ותכליתה של חופה. כאן ניזקק לדברי הר"ן היסודיים בסוגייתנו. קרובה לשאלה זו של חופת נידה היא שאלת תקפותה של חופת פסולות (כהן וגרושה למשל) או חופה של אשה הנוטה למות. נקודת המוצא של הבירור ההלכתי והעיוני היא פסיקת הרמב"ם שמעוררת כמה קשיים וספיקות, משום שאין לפנינו סוגיה תלמודית ישירה אף שמספר סוגיות נמצאות ברקע. ראשונים ואחרונים דנו בדברי הרמב"ם ובסוגיות שברקע פסיקתו, ואנחנו נלך בעקבותיהם וננסה לפלס דרך.
בשיעור עסקנו בקריאתו והדרכתו של הרמב"ם להתמודדות עם תאוות העריות, בסוף הלכות איסורי ביאה.
בשיעור כללי זה יסביר הרב את המושגים אירוסין ו קידושין על פי עיון בפסוקים וספרות חז"ל. נעמוד על ההבדל בין המושגים שאינם שגורים בדעתנו משום שכיום אנו עורכים אותם באותו מעמד. נסביר את ההבדל הטכני ואת ההבדל התודעתי - הגותי בניהם.