על הצורך בהשתדלות אנושית לפני פעולה אלוקית בהקשר של קריעת ים סוף, מי מרה, ירידת המן ועמלק
על התגלותו של הקב"ה מתוך הסנה אל משה ועל משמעות שמותיו והכוונה ב'אהיה אשר אהיה'
הרב תמיר גרנות בשיעור על המבנה, המיקום והמשמעות של פרשייה זו ביחס למעמד הר סיני וליחסי עם ישראל עם הקב"ה.
הרב תמיר גרנות בשיעור על פרשת כי תשא- על יחסי הקב"ה וישראל בעקבות החטא.
הרב תמיר בשיעור על משמעות האש אצל עבודת הכהנים במשכן ובחיינו אנו.
הרב תמיר גרנות בשיעור על פרשת השבוע- פרשת תרומה. על המשכן בכלל ועל ארון העדות בפרט.
הרב תמיר גרנות בשיעור על מהלך האירועים בפרשת משפטים- סדרם ואיכותם.
הרב תמיר גרנות בשיעור לפרשת יתרו, על הפגישה של משה עם יתרו, הכרחיותה וההשלכות על עמ"י עד לימינו אנו.
הרב תמיר גרנות בשיעור לפרשת בשלח, על המערכות השונות בנס קריעת ים סוף ומשמעותן.
הרב תמיר גרנות בשיעור לפרשת השבוע, פרשת בא, על סדר הפסוקים והפרקים בפרשה, והמשמעות של השינוי.
הרב תמיר גרנות בשיעור בזויתו הייחודית על המתרחש בפרשת וארא ועל יחסה לפרשות השכנות.
הרב גרנות בשיעור הבוקר השבועי שלו בזווית ייחודית על פרשת השבוע.
בשיעור למדנו על הנביא ישעיהו שבא בפני בני דורו אשר בטוחים שהם צדיקים וטובים בעיני ה' שהרי ביהמ"ק לא פוסק מעבודתו לרגע וכל עמ"י עובדי ה' באים למקדש נושאים תפילות. והנביא צריך להגיע בפניהם ולהפך את לבבם, ליצור אצלם תפנית בצורת החשיבה עד שיבינו שכל עוד החברה שבה הם חיים מושחתת מהיסוד אין כל משמעות למעשי הקודש במקדש. ועליהם לתקן את מעשיהם במהרה שכן - ציון במשפט תפדה!
מתוך עיון במספר רשימות שונות מספרי התנ"ך המבקשות להציג את דמות הצדיק/הרשע. אנו רואים שהמוקד הוא סביב מצוות והנהגות של בין אדם לחבירו. בשיעור דנו מה ההשלכות של הבחנה זאת ביחסים שבין מצוות שבין אדם לחבירו לעומת קונו. פתחנו בשאלה הגדולה שההבחנה הזאת מעלה בנו: מה המקור לגישה זאת שמצאנו בנביאים והכתובים? והיש לזה מקור בתורה? את התשובה לכך כבר נלמד בשבוע הבא.
