הגמרא במסכת כתובות ז: עוסקת במקור החיוב למניין ברכת חתנים. ברכת חתנים היא שבע הברכות שאנו נוהגים לברך בשעת החופה, כפי שמסבירה הגמרא בדף ח. תחילה נעבור על השקלא וטריא בסוגיה, ובהמשך ניכנס לעומקם של דברים.
במסכת כתובות תיקנו חז"ל תקנות ליום החתונה. מה חז"ל רצו ללמד אותנו על היום המשמעותי הזה? האם הם ניסו להנחות את החתן והכלה בתחילת דרכם? מה המגמות שלהם ביום החתונה, ומה הם היו אומרים על החתונה המודרנית? דרך העיון בתקנות חז"ל בתחילת מסכת כתובות ננסה לראות מה הם הנחו אותנו, במה הם חידשו בתקופתם, ואם היום אנחנו עורכים חתונות בהקשבה למגמותיהם.
המאמר לא יעסוק בשאלה "כיצד מתבצע גיור הקטנים", אלא בשאלה מדוע להשתמש בו, כלומר מהיכן נובעת המוטיבציה של חז"ל לגייר קטנים. מטרת המאמר לגלות את תפיסות העומק מאחורי המנגנונים ההלכתיים של הגיור.
כמעט כל הטעמים לתקנה זו התבטלו, ולכן תקנה זו התבטלה. מנגד בימינו אנו מקיימים כמה וכמה תקנות חכמים שאף שטעמן בטל הן לא התבטלו. במאמר זה ארצה לברר את תוקפן של תקנות חכמים וגזירותיהם, מתי אפשר לבטלם ומתי אי אפשר.
"מאמר זה אפוא אינו הצעה נוספת לסידור השיטות בסוגיה. אני מתכוון להתבונן בסוגיה זו "מלמעלה", ולעסוק באופק שסוגיה זו מאפשרת. בדרכה של תורת ארץ ישראל הצומחת מתוך פרטי הסוגיה, אראה שאפילו סוגיה משפטית זו חושפת עולם רוחני רחב אופק, וזאת עוד לפני הכניסה לתורת הסוד המאפשרת להוביל את הסוגיה לגובהי שמים. יסודות רבים מהלימוד של בית המדרש נמצאים בסוגיה זו, והמטרה היא אפוא לעסוק ביסודות אלו ובמרחב הגדול שהם יוצרים."
בירור יסודות חזקת הגוף וחזקת הדין
בחלקים הראשונים של המאמר ננסה לעמוד על ההיבטים הצורניים של הסיפור, ובמיוחד בשימת לב לשני היבטים עיקריים שלו: שתיקתו של רב והשאלה "דינא הכי". בחלק האחרון נשוב לנושא ההלכתי של הסוגיה – הלכת "שמין", וננסה להבין את הסיפור על רקע ההיבטים ההלכתיים- משפטיים הספציפיים שלו.
במאמר זה ברצוננו לדון בשאלות היסוד של חיוב אש כפי שהן עולות במשניות אלה ובסוגיות התלמוד שבעקבותיהן. כפי שננסה להראות, דומה שהדיון העיקרי על אש, הן ההלכתי-משפטי והן הערכי–רעיוני, מופיע בסוגיות הגמרא שעל משניות אלה בפרק השישי, וננסה לתת לו את המקום המכובד שלו הוא ראוי. ננסה לטעון כי שאלות ערכיות ואף מטאפיסיות סובבות את הדיונים ההלכתיים על נזקי אש, ופעמים שהן עוברות מהרקע של הסוגיה לחזית הדיון.
במאמר זה ננסה לחשוף את היסודות הרעיוניים והמשפטיים של נזקי בור ואת תכונותיהם המיוחדות, ויחד עם זאת ננסה לעמוד על תופעת הבור ומשמעותה גם במבט רחב יותר מזה ההלכתי-משפטי, באמצעות לימוד סוגיית האגדה על בור שהיא חלק מהסוגיה העיקרית, והבנת הקשרים שבין ההלכה לאגדה.
מטרתי במאמר זה להציע אלטרנטיבה לקריאה המקובלת של סוגיית "בל תשחית". הטענה שאנסה להוכיח היא שיש לקרוא את כל הסוגיות המציינות את המושג "בל תשחית" באור שונה, ושהן אינן מבוססות על איסור השחתת עצים אשר מופיע בספר דברים במסגרת הלכות מלחמה. מכאן שמאמרי מנוגד במידה מסוימת למאמרו של החברותא היקר שלי צמח דוד שלוס, המופיע בסמוך בקובץ זה. יש מקורות שהובאו במאמרי אף שכבר הופיעו במאמר של צמח, וזאת כדי לחקור אותם מחדש ולהדגיש מקומות שתומכים בטענותיי.
מאמר זה דן בדין תשלומי הבושת. ננסה לצעוד בעקבות חז"ל, מפסוקי התורה דרך מדרשי ההלכה וכלה בגמרא עצמה ובמפרשיה. בנוסף, נטען שיש מגמות שונות בחז"ל בניסיון לעצב את דיני חמשת תשלומי האדם בכלל ותשלומי הבושת בפרט. ננסה להסביר מה הסיבה המהותית לשוני הקיים בין דין תשלומי הבושת לשאר התשלומים.
בשלהי סוגיות הגמרא בפרק שני של מסכת בבא קמא, העוסקות בפרטי הדינים של אבות הנזיקין שן ורגל, מופיעה סוגיה הכוללת שני סיפורים קצרים בעלי תוכן הלכתי. הסיפור הראשון, "הנהו עיזי דבי תרבו", הוא סיפור בעל שלשה מוקדים: בי תרבו, משפחה שבעלותה היו עדרי עזים )רש"י(; רב יוסף, בעל השדה שנפסדה מהעיזים; אביי, תלמידו של רב יוסף. 1 הסיפור השני, "מכריז רב יוסף", הוא הכרזה של רב יוסף בדין "עיזי דשוקא" הגורמות נזק. נציע את הבנת שני הסיפורים, תחילה בפשטם, אחר כך על פי שיטות הראשונים השונות ולבסוף נציג את שיטת הרמב"ם ונציע קריאה חדשה בסוגיה, המציגה נקודת מבט מפתיעה על דיני הנזיקין בבבא קמא.
במקומות שונים בתלמוד הבבלי מופיע המושג "תחילתו בפשיעה וסופו באונס". לאורך המאמר ננסה להתחקות אחר משמעות המושג בהופעותיו השונות וננסה להגדירו. בשל ריבוי המקורות שביטוי זה מופיע בהם נוכל להתחיל לענות על השאלות המרכזיות שעולות סביב המושג הזה רק לאחר הצגת הסוגיות וסידורן. נפתח את המאמר בהצפת שאלות העולות מתוך הסוגיה בבבא קמא, משם נעבור לסקירת הסוגיות האחרות, ולבסוף ננסה לברר את התפיסות השונות של הגדרת המושג ודינו.
