על האור ועל כוחה של הלשון ראש הישיבה הרב תמיר גרנות, עוסק באגדות הפותחות את מסכת פסחים
זיהוי זהות השבטים על פי חלוקתם בתנ"ך
עיון בשיטת עולא בסוטה, עגלה ערופה ועדות אישה
שיטת ר' ישמעאל וספרי במדבר בטקס הסוטה ומשמעותו
משך הסתירה כביטוי למהות ואופי טקס הסוטה. בגמרא ובתוספתא הובאו רשימות שונות של דימויים מיוחדים הבאים להעריך את שיעור הזמן שנחשב לסתירה. הרב מומי מבסס שני מבטים שונים על דין הסוטה, ומתוך כך מבאר את העומק המשתקף בשיעורי הסתירה, ומראה איך שיעורים אלו מבטאים תפיסות שונות של דיני הסוטה.
מאמרו של רה"י הרב תמיר גרנות, "בשלוש דרכים האשה שותה", מביא אותנו לעולמה של מסכת סוטה. במאמרו, הרב תמיר פורס שלוש דעות תנאיות שמשתקפות במשניות, במדרשי ההלכה ובתלמודים. שלוש דעות אלו תופסות בצורה שונה את מטרת השקיית הסוטה, ומבינים אחרת את דיניה. הרב תמיר טוען שלדעת ר' שמעון מטרת ההשקייה היא לברר את ספק הזנות, לדעת ר' עקיבא מטרתה לטהר ולתקן את הברית שנפגמה, ואילו לדעת ר' ישמעאל מטרתה להשכין שלום בין איש ואשתו.
ההגדרה המשפטית המחודשת לקידושין, ולקינוי וסתירה ומשמעותה
היחס בין עושה המצווה למעשה המצווה לאור עיון בכלל "מצווה בו יותר מבשלוחו"
קריאה מחודשת במצוות כיבוד הורים
הענקה לעבד עברי בשיטת הרמב"ם (קידושין טו.-יז:)
במאמר 'קידושי ביאה - בין ישראל לגוים', טוען מאירי דמסקי כי לכינון הקשר בין איש ואישה ע"י ביאה ישנה משמעות שונה לגמרי בין ישראל לגוים. לצד העיסוק במשמעות זו, מאירי גם מתייחס לסיבות שבגינן קידושי ביאה כבר אינם מקובלים.
תפקידו ומקומו של לימוד "הצד השווה"
דביר גאמס במאמרו "למה אנחנו מקדשים בכסף?" בוחן את קידושי כסף, ביחס לקידושי שטר וביאה. לטענתו קידושי כסף ממזגים בצורה ייחודית את המימד הקנייני ואת המימד הקדושתי, והוא מציג כיצד הדבר משתקף בסוגיות הגמרא. בסוף המאמר דביר טוען כי מזיגה זו משקפת עמדה רוחנית ביחס לקשר שנרקם בין בני הזוג, ומסבירה היטב מדוע אנו נוהגים לקדש בכסף.
הרב שרלו (בעריכת אופיר מלכיאור) מעמיד שלושה מקורות יסוד המעצבים את השקפתו ביחס לשינויים אפשריים במהלך החופה, כך שיוכל להתאים לרצון בני הזוג, ולאפשר השתתפות פעילה של נשים בחופה בתפקידים שעד לא מזמן היו שמורים רק לגברים.
