בשיעור נבחן את פשט הפסוקים ונבין מה תפקיד חיזיון הסולם ליעקב. ננסה לטעון שהחיזיון מראה את פעולת ההשגחה של ה' מחוץ לארץ ונראה את התובנה שיעקב מסיק מהחיזיון
בשיעור הרב הסביר על הבחינה הכפולה שיש בסיפור הברכה, מצד אחד על הצדק שיש בקבלת יעקב את הברכה, ומצד שני, הדרך שבה התורה מציגה את המעשה כלא הוגן כלפי לעשו.
בשיעור הרב מציג את הגעת עבד אברהם לבתואל ששם הוא מדבר על הציווי שהוא קיבל מאברהם, אך יש שוני בין מה שהעבד צווה למה שהוא אמר לבתואל, מה הגורם לשוני הזה?
בכל המפגש של אברהם עם המלאכים לא ברור מי פונה למי, ואיפה ה' נוכח בשיחה. בקריאה זהירה של פשט הפסוקים ניתן לראות את המבט העמוק של אברהם במציאות לעומת מבט לוט, וכן קריאה משמעותית לימינו.
בשיעור הרב מדבר על תחילת הפרשה והציווי של אברהם ללכת לארץ כנען, אל מול סוף הפרשה הקודמת שבה תרח מתחיל ללכת לארץ כנען. בנוסף הרב מדבר על הנטישה של לוט את אברהם לארץ סדום.
בשיעור הרב מתייחס לעובדה שנאמר על נח "ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה'". מאיזה קללה נח בא לנחם? דרך השאלה הזאת נגיע ליחסי האדם והאדמה, ומה משתנה כל פעם בעקבות חטא מסוים.
בשיעור הרב מסביר על העובדה שמשה יודע שהוא הולך למות בקרוב, ועם ישראל יחטא בהמשך. אבל משה לא משאיר את עם ישראל לבד ומשאיר איתם 2 עדים, התורה והשירה. הרב מסביר מה הן התורה והשירה, ואיך ומתי הם ישמשו לנו עדים.
בשיעור הרב מתאר את מעמד הברית בערבות מואב, מראה מדוע משה משתמש במילה "היום", ומסביר מדוע יש עמימות מכוונת לגבי מקום כריתת הברית.
הרב שרלו דן בשאלת הצדק החברתי ועבודת עובדי הקבלן בישראל דרך משקפי הצדק של אברהם אבינו בפרשת השבוע
יש לנו אחרית על העולם אך עד כמה עליו להתערב באסונות טבע במדינת הרחוקות מאיתנו? בפרשת השבוע אברהם טען טענות מול הקב"ה, האם זוהי דרכנו?
מעלתה הגדולה של רבקה היא היכולת לשאוב גם לאדם זר. הזרות העדתית הציניות הדתית מתפוררת אולם ישנם כאלה שעדיין מקבלים יחס של זרים ולא רק שלא שואבים למענם מים אלא שיש מי שדוחה אותם. עלינו לפתוח את הלב לאלה שמסעם הגדול לארץ ישראל וכניסתם מחדש לאומה הישראלית הוא אחד מנפלאות דורנו. כל זה הן בשפה של חסד והן בשפה של צדק ושותפות אמת
אם חפצי חיים אנו והאדרת צלם א-לוהים שבאדם זו המשימה שאנו חייבים להירתם אליה. מבין המקורות הכלליים המביאים את האלימות לתוכנו יכול כל אחד למצוא את מה שהוא יכול לתקן.מתנועות הנוער שתחבקנה את הגרים בשולי החברה ועד למעצבי התרבות שיפחיתו את השפה האלימה.
במאמר זה דן הרב שרלו בצורך הגדול להיות רגישים כלפי משפחות חשוכות ילדים עקב עקרות ובעיות בריאותיות.
התנהגותו של אבימלך בפרשה שלנו חושפת אפוא הן את מקומו של המוסר בחייהם של מי שאינם בני ברית, אך לא פחות מכך – את האמונה העמוקה במוסר המוטבע בנו מכוח היותו של הקב"ה בורא עולם, ואת התביעה לחיות חיים מוסרים מלאים
מצד האמת, אין ספק שקל יותר לחוש שהאחריות לא תלויה בנו, אלא היא מוטלת על האחר. קל לנו לבקר, לדבר כנגד, להשמיץ ולקבוע כי האחר הוא האחראי. אבל מה לגבי עצמנו?? זהו בדיוק האתגר הנתון לפתחו של העולה לתורה בפרשת הקללות: לשנות את הקללה לברכה. זה לא ענין מיסטי, רוחני או אבסטרקטי. זו מציאות
זהו רעיון קצר שכתב הרב עזריאל אריאל בשנת תשנ"ו כחלק מסידרת דברי תורה העוסקים בפן החברתי של הפרשות.
האם משמעות פרשת השבוע היא שיש להשיב את עונש המלקות כפי שהוא למערכת הענישה המרכזית של האומה הישראלית ?מה עניינם של המלקות כעונש? על כך במאמר הבא
אנו צריכים לטפח אפוא את שני הצדדים של המשוואה. הן את הצד המחייב את השכיר לנהוג באחריות ולא ליהנות שלא ברשות מרכושו של המעביד, ואת האנושיות של המעביד הצריך להטמיע בתוכו את ההכרה שיש דברים שלא ניתן לתבוע מעובדים, בשל חוסר האנושיות שבדבר. בין שני הקטבים האלה הולכת ומתפתחת שפה ישרה והגונה של יחסים בין עובדים ומעבידים.
