התנהגותו של אבימלך בפרשה שלנו חושפת אפוא הן את מקומו של המוסר בחייהם של מי שאינם בני ברית, אך לא פחות מכך – את האמונה העמוקה במוסר המוטבע בנו מכוח היותו של הקב"ה בורא עולם, ואת התביעה לחיות חיים מוסרים מלאים
מצד האמת, אין ספק שקל יותר לחוש שהאחריות לא תלויה בנו, אלא היא מוטלת על האחר. קל לנו לבקר, לדבר כנגד, להשמיץ ולקבוע כי האחר הוא האחראי. אבל מה לגבי עצמנו?? זהו בדיוק האתגר הנתון לפתחו של העולה לתורה בפרשת הקללות: לשנות את הקללה לברכה. זה לא ענין מיסטי, רוחני או אבסטרקטי. זו מציאות
זהו רעיון קצר שכתב הרב עזריאל אריאל בשנת תשנ"ו כחלק מסידרת דברי תורה העוסקים בפן החברתי של הפרשות.
האם משמעות פרשת השבוע היא שיש להשיב את עונש המלקות כפי שהוא למערכת הענישה המרכזית של האומה הישראלית ?מה עניינם של המלקות כעונש? על כך במאמר הבא
אנו צריכים לטפח אפוא את שני הצדדים של המשוואה. הן את הצד המחייב את השכיר לנהוג באחריות ולא ליהנות שלא ברשות מרכושו של המעביד, ואת האנושיות של המעביד הצריך להטמיע בתוכו את ההכרה שיש דברים שלא ניתן לתבוע מעובדים, בשל חוסר האנושיות שבדבר. בין שני הקטבים האלה הולכת ומתפתחת שפה ישרה והגונה של יחסים בין עובדים ומעבידים.
פרשת השבוע שלנו מהווה הזדמנות גדולה לאפשר עולם בו גברים ונשים פועלים כאחד אך לא מטשטשים את ההבדלים ואת ההבחנות ביניהם, ולא מגיעים למציאות של תועבה
פרשיית הביכורים שבפרשה מחדשת לנו דבר חדש על המצווה - הנאום. בשיעור נבין מה התפקיד של הנאום ברעיון של המצווה ואת החידוש החשוב שלו, שרלוונטי במיוחד לימינו, בנוגע לחיים בארץ.
בשיעור הרב מנסה להסביר את ייחודיות והחידוש שיש במצוות השבת אבידה ופריקה וטעינה בספר דברים, על ידי השוואה שלהם למצוות בחומש שמות.
שיעור של הרב תמיר גרנות על ההיסטוריה של החסידות בכלל ושל חסידות גור בפרט, כדי לקבל תמונת רקע על איפה ומתי השפת אמת נכתב.
הכרתת עיר הנדחת נראת במבט ראשוני כציווי לא מוסרי הנוגד כל הגיון אנושי. אולם, מתוך השוואה לפרשת פילגש בגבעה יאיר שאג מעלה תמונה הרואה בהשמדת העיר אקט הכרחי לשמירה על העליונות המוסרית של עם-ישראל.
האם התאגדות היא דבר פסול או חיובי? כיצד מבחינים בין אגודה שלילית לאגודה חיובית?על כך במאמר הבא
התורה מדברת בפרשת עקב על כך שבארץ ישראל יש הרבה מים,אך במציאות המצב הוא הפוך.מה זה אומר לנו?מה ניתן ללמוד מכך?על כך במאמר הבא
עובדי ד´, לדוגמה, אינם מורידים קבצים לא חוקיים; אינם מתחזים ברשת האינטרנט כיוון שזה לא הטוב והישר; שואלים את עצמם האם פעולה זו מוסרית אם לאוו, ומחפשים את הדרך ללכת באורח ד´ בעשיית הטוב והישר.
אנו נתבעים להישמר מאוד. להישמר מטעות בעיקרי אמונה, ולשמור את נפשותינו מאוד מלנהוג בהתנהגויות מעוותות ואכזריות.
בשיעור הרב מציג מספר אפשרויות בפסוקים להבנת מטרתו של מעמד הר סיני, ובוחן מה היה קורה אילולא היה העם מבקש ממשה "דבר אתה עמנו ואל ידבר איתנו אלוקים פן נמות"
מאז נפדינו מעבדות מצרים ויצאנו ממנה לחירות עולם - נדרשים אנו להיות ´עבדי ה´´, כנושאי אחריות אישית ישירה כלפיו, ולא "עבדים לעבדים".מה ניתן ללמוד מהתורה לעניין שיקום עבריינים בימינו? (על עבד עברי ועל שיקום עבריינים):"כי יימכר לך אחיך העברי... ועבדך שש שנים...". מעמד זה, של 'עבד עברי', כבר אינו קיים שנים רבות, מאז גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו ופסק דין היובל. אולם מכל מקום נוכל ללמוד רבות מן ההלכות המיוחדות שנאמרו בתורה בדינו של העבד העברי.
המשרת בצבא מקיים את מצוות ד´ לבוא לעזרת ישראל מיד צר, ועומד בעיקרון המוסרי העליון המופיע בתורה עצמה, של אי-הסכמה לשלוח את אחיו למלחמה והוא ישב במקום אחר. זו הזכות הגדולה שלו, ומכוח שיח זה הוא צריך לבוא ולקרוא לכולם להיות נכון להילחם בעת פקודה על חיי האומה שלו, בארצו שלו, למען התורה שלו.
לרבים מאיתנו נדמה כי ראש השנה ויום כיפור הם למעה אותו הדבר או במקרה הגרוע יותר נדמה שיום כיפור הוא הגרסה הרצינית של ראש השנה. הרב שרלו עושה סדר